אין מקום לדאגה - בדיחה ומוסר השכל על הצורך לשלב בין עשיה לביטחון בה'

אין מקום לדאגה חיים הבר

מעשה ביהודי וגוי שגרו בשכנות. לאחר מכת גניבות בביתו של הגוי, פנה אל היהודי ושאל: איך בביתך אין גניבות? השיב היהודי: המזוזות בפתחים שומרות עלינו. ביקש הגוי מזוזה וקבע אותה בפתח ביתו. לאחר כמה ימים, נשמעו דפיקות בדלת ביתו של היהודי. הגוי ניצב בפתח וביקש להחזיר בדחיפות את המזוזה. שאל היהודי: מה קרה, וכי המזוזה לא שמרה עליך מפני גניבות? השיב הגוי: המזוזה דווקא עצרה את מכת הגניבות. הבעיה היא, שמאז ששמתי מזוזה בכניסה, כל רבע שעה דופקים ומבקשים ממני צדקה... החיים מזמנים בפנינו דילמות לא פשוטות. קשיי פרנסה, בעיות בריאות, דילמות בתוך המשפחה והרשימה ארוכה. השאלה היא, איך אמורים להתמודד מול כל אלו? יש הסבורים כי המפתח נמצא רק בידי הקב"ה. בתגובה לכל בעיה, הם יתפללו, יתנו צדקה, יבדקו תפילין ומזוזות ויוסיפו במצוות, אך לא ינסו בעצמם לשפר את המצב. לדעתם, אפשר לשבת בחיבוק ידיים, שהרי ממילא הכול משמים; לעומתם יש הסבורים כי המפתח נמצא בידי אדם. הם יזלזלו בזמני התפילה והלימוד, ויטענו כי בזמן הזה עדיף לעבוד ולמצוא הזדמנויות להשיג עוד פרוטה ולסגור עוד עסקה. בפיהם יצטטו את הסיפור על אותו אדם שסיפר לרבו כי גנב פרץ בביתו, ושאל אולי צריך לבדוק את המזוזות? ואז רבו השיב: אולי צריך לסגור את החלונות בבית. בא יעקב אבינו ומלמד כי השילוב הנכון הוא גם אמונה בה' וגם עשייה אנושית. פרשת השבוע מספרת כי כאשר עשיו התקרב עם ארבע מאות איש, יעקב עשה במקביל שלוש פעולות: שלח מתנות לעשיו, הכין את עצמו למלחמה והתפלל אל ה'. מצד אחד נדרשת השתדלות בדרך הטבע. הטבע נברא על ידי הקב"ה, והוא רוצה שנפעל בעולם הזה בכלים טבעיים ולא נסתמך על ניסים אלוקיים. בנוסף, ה' רוצה לשתף אותנו בעשייה, ולכן אדישות וחוסר פעילות אינה הדרך הנכונה. כאשר התלמוד מונה שורה של קשיים שיהיו לפני ביאת המשיח, הוא מסיים ואומר "ואין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים". מסביר רבי יוסף יצחק מליובאוויטש (הריי"ץ), כי אמרה זו מבטאת חלק מהבעיה – במקום לקום ולעשות מעשה, אנשים מגלים אדישות ואומרים שהם נשענים על הקב"ה. מצד שני נדרשת תפילה ואמונה בה'. כיון שהטבע נברא על ידי ה', הוא נתון בידיו בכל רגע ורגע. ככל שאדם ישתדל בדרכי הטבע, לא יצליח מאומה מבלי שה' יחליט לתת לו הצלחה. לכן לפני הכול יש להתפלל אל ה' ולקיים את רצונו, כדי שלאחר מכן תצליח ההשתדלות בדרך הטבע. כאשר יש אמונה וביטחון בה', אין מקום ללחץ ודאגה. הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין הסביר פעם, כי במילה "דאגה" יש את כל האותיות הראשונות בא"ב, חוץ מהאות ב', שכן האות הזו מייצגת ביטחון בה'.

מתוך:

אין מקום לדאגה - וישלח