דבר תורה לפרשת ויחי-רש"ר הירש: מות יעקב, למה ואיך יוסף ביקש מפרעה (דרך עבדיו) לצאת לקבור את אביו ?

תגים של Technorati:‏ רש"ר הירש,דבר תורה,פרשת ויחי,ויחי,יעקב,יוסף,אבלות,דיפלומטיה,אדיבות,סירוב,בקשה,דרישה,מדינאות

הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי – דבר תורה לפרשת ויצא (רש"ר הירש)

(יד) וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים וַיִּמְצָא דוּדָאִים בַּשָּׂדֶה וַיָּבֵא אֹתָם אֶל לֵאָה אִמּוֹ וַתֹּאמֶר רָחֵל אֶל לֵאָה תְּנִי נָא לִי מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ:

(טו) וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי וַתֹּאמֶר רָחֵל לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה תַּחַת דּוּדָאֵי בְנֵךְ:

(פרק ל)

הערך הגדול שמעניקה לאה לדודאים בדבריה מעורר תמיהה רבתי. מדבריה עולה שערכם של מספר דודאים גדול אף מבעלה. "הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי" – אומרת לאה לאחותה רחל, ומשמעות הדברים לכאורה היא: לא די לך רחל שלקחת את יעקב אישי, וכעת את רוצה לקחת גם את הדודאים שהביא בני.

כותב הרש"ר הירש:

איך אפשר להעלות על הדעת שלאה, אשר כל חייה התרכזו בשאיפה לרכוש את אהבת בעלה, לאה זו תאמר במלוא כובד הראש: לקחת את אישי, ועתה תקחי גם את דודאי! כאילו חשיבות כל שהיא נודעת למספר דודאים, כאילו היו אלה מעלים או מורידים, בשעה שהמדובר הוא באהבת הבעל!

לאור זאת מבין הרש"ר הירש את כל השיחה בין לאה לרחל לא כ"'עסק' רציני" אלא כ"הלצה", כדיבור קליל ומחוייך בין לאה לרחל. כך מתאר הרש"ר הירש את השיחה בין השתיים, ואת הרקע לשיחה זו:

בעוד יעקב בשדה, יושבות הנשים בצוותא. את הערבים הוא מבלה חליפות, ערב עם לאה, וערב עם רחל. ראובן, שעודנו נער, מביא דודאים מן השדה.

תני לי מהם! – מבקשת רחל.

איזו דרישה מרהיבה! – אומרת לאה דרך הלצה וכו', אך נותנת לה מהדודאים. דבר זה מוכח מלשון "לכן" שבדברי רחל.

עתה, אומרת רחל, מכיון שהואלת בטובך, לכן יהיה הוא אתך גם הלילה.

נתינת הדודאים היתה לפני הצעתה של רחל "לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה תַּחַת דּוּדָאֵי בְנֵךְ". דבר זה לומד הרש"ר הירש מהמלה "לָכֵן", שמשמעותה בהקשר הזה, לדעתו, היא: מכיון שנתת לי את הדודאים,"לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה". אילו היה כאן "'עסק' רציני" נתינת הדודאים היתה צריכה להיות אחרי הצעת רחל. מדובר אפוא ב"דרך הלצה".

לפי גישה זו דברי לאה "הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי" אינה אמירה כללית, אלא היא "מתיחסת לאותו יום בלבד". "דרך הלצה".

ומה רצתה התורה ללמד אותנו בכל השיחה הקלילה והמחוייכת הזו? כותב הרש"ר הירש:

נראה אפוא שהענין כולו משקף את יחסי הריעות שהיו שרויים בין שתי האחיות.

לכאורה אין התורה מספרת לנו דבר על היחסים בין האחיות, לאה "השנואה" ("כי שנואה לאה" ולא 'כי לאה שנואה' – "השנואה שביניהן, האהובה פחות" – רש"ר הירש) שילדה כבר ארבעה בנים, ורחל האהובה שהיא עדיין עקרה. היה אפשר לחשוב שמתח גדול שורר בין השתיים. ובכן, לא ולא!, טוען הרש"ר הירש; השיחה הקלילה ב"דרך הלצה" שמתארת התורה בין השתיים מעידה דווקא על "יחסי הריעות שהיו שרויים בין שתי האחיות".

---

מתוך דבר תורה שנשלח במייל על ידי ישיבת "ברכת משה" – מעלה אדומים

 

תגים של Technorati:‏ רחל,לאה,ויצא,פרשת ויצא,רש"ר הירש,יעקב,ראובן,דודאים,אחיות

נטילת הידים של רבי לוי יצחק מברדיצ'וב

מסופר על רבי לוי יצחק מברדיטשוב שהיה אורח לשבת אצל ראש הקהל באחת העיירות דאז שהיה גם עשיר גדול, לאחר קבלת שבת ותפילת ערבית שהתקיימו ברוב עם, פנה הרב עם כל ראשי הקהל וציבור מלויו לאוהל הגדול שהוקם לכבודו של הרב לסעוד את סעודת ליל שבת.

לאחר הקידוש הביאו לרב קערה גדולה מליאה מים בשפע לנטילת ידים, עמדו כולם והביטו על הרב ללמוד ממנו היאך צריך ליטול ידיים בהידור רב.

מה רבה הייתה הפתעת כל ראשי הקהל והציבור הגדול שבא לחזות בהנהגותיו הקדושות של הרב, כאשר הם רואים את הרב נוטל ידיים בצמצום רק כפי הדין ולא בהידור רב כמופיע בהלכה.

ראה הרב את תמיהתם והסביר: בביתי שלי בו אני דואג להביא את המים בעצמי אני אטול ידיים בהידור רב. אך פה שאני רק אורח ואת המים מביאה המשרתת מהבאר הנמצא במרחק וסוחבת את דליי המים בשארית כוחותיה, אין אני רשאי להדר בצוות על חשבון טרחתה של המשרתת.

---

מתוך מאמרו של הגאון רבי זבדיה כהן שליט"א, חבר בית הדין הרבני בתל אביב, עבור הלכה יומית. מתוך אתר הלכה יומית.

תגים של Technorati:‏ נטילת ידים,נטילה,רבי לוי יצחק מברדיצ'וב,הידור,משרתים,באר

דבר תורה לפרשת וירא –מתוך "צרור המור" לרבי אברהם סבע

למועד אשוב אליך – בזכותך (ולא בזכות שרה כי היא לא אמרה אמת) – יהיה לשרה בן.

ויקומו משם האנשים – כי לא רצו להיות במקום שבו לא אומרים אמת, וישקיפו על פני סדום – שהוא מקום השקר, כדי להשלים שליחותם להחריב אותו. אבל "אברהם הולך עמם" – אברהם שהוא איש אמת היה יכול להיות איתם!

מתוך: דפי עיון לפרשת וירא מאת ישיבת הר עציון (מנוי מייל)

לרישום לדפי העיון ולשיעורים הקש כאן

תגים של Technorati:‏ פרשת וירא,צרור המור,רבי אברהם סבע,אברהם אבינו,שרה,סדום,מלאכים,דבר תורה,חידוש,דבר תורה לפרשת השבוע,אמת