בית דוד, פרשת וארא תשע"א
הצגת רשומות עם תוויות חגים. הצג את כל הרשומות
הצגת רשומות עם תוויות חגים. הצג את כל הרשומות
יום שני, 3 בינואר 2011
יום שלישי, 28 בדצמבר 2010
יום שבת, 20 בנובמבר 2010
חידות הלכתיות:רק בישיבה,שמאי,נשמת כל חי, תשר"ק, רבן, רב/י זירא, קב ונקי, יום כיפור בשבת נשמה יתירה
תגים של Technorati: חידות הלכתיות,ישיבה,שמאי,נשמת כל חי,תשר"ק,רבן,רב/י זירא,קב ונקי,יום כיפור בשבת נשמה יתירה
מתוך בית דוד פרשת תולדות תשע"א
יום ראשון, 16 במאי 2010
יום חמישי, 22 באפריל 2010
סיפור ומוסר השכל – מתי לא להחמיר
כתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, כי בימינו אלה, לשמחתינו רבו בעלי תשובה השבים בכל לבם לתורה למצוות ולמעשים טובים. אך יש כאלה אשר הקצינו מאד, מן הקצה אל הקצה, ומפני חוסר ידעתם בתורה, והתנהגותם בקצוניות רבה (בדברים שאינם מן הדין כלל), גורמים להפרת השלום בבית, ובפרט אלה אשר אין להם פנאי ללמוד הלכות כדת, ומתנהגים בחומרות יתירות, ולא זו הדרך ולא זו העיר. אשר על כן אנו אומרים בתפילה, "השיבנו אבינו לתורתיך, וקרבינו מלכינו לעבודתך, והחזירינו בתשובה שלמה לפניך", שרק על ידי לימוד התורה וההלכה יוכלו לכלכל דבריהם במשפט, ויחיו בשלום ובמישור.
ומעשה באיש אחד שבא אחר ימי הפסח לגרש את אשתו, בבית דינו של הרב הקדוש רבי אברהם יהושע מאפטא, שאל אותו הרב, מה לך כי תרצה לגרש את אשתך, השיב לו הבעל, האשה הזו האכילה אותי בפסח מצה שרויה (מצה שנפלה למים, שיש מחמירים שלא לאכלה), בניגוד למסורת אבותי. ציוה הרב לקרוא לאשתו הרבנית, וכשבאה, שאל אותה הגידי נא לי, באמת, איזה מצות הנחת לפני בליל הסדר? הרבנית החרישה כי יראה לספר. אמר לה הרב, אל תיראי, הגידי לי את האמת, ותען הרבנית, שמתי לפניך מצות פשוטות, בלתי שמורות, ומעשה שהיה כך היה, את המצה השמורה שנאפתה בערב פסח לשם מצוה הנחתי במפה מיוחדת בארון שבחדר, ובהיותי טרודה בהכנת הסדר, בא איש עני אחד, ואמר שאין לו מצה שמורה לליל הסדר, אחד מבני הבית שלא ידע שהמצה הזו הוכנה עבור רבינו לליל הסדר, נטל את המצה ונתן אותה לעני, ובבואי לקחת אותה מן הארון, נדהמתי לראות שנלקחה מן הארון, ולא ידעתי מה לעשות, ויראתי לספר לבעלי הרב, נמלכתי ולקחתי מצה פשוטה והנחתיה בתוך מפה, ועשיתי עצמי כלא יודעת דבר מכל הנעשה, והרב הקדוש ערך את הסדר על מצה פשוטה זו.
אז אמר הרב לזה שבא לגרש את אשתו, ראה בני, אני אכלתי מצה פשוטה בליל הסדר, ועשיתי עצמי כלא יודע ולא מרגיש, למען לא אבא לידי כעס והקפדה, והכל למען השלום, ואתה בא לגרש את אשתך בשביל מנהג של מצה שרויה שאינו מן הדין כלל. עשה הרב פשרה בינהם, ונתפייסו, והלכו לביתם לשלום.
מתוך "הלכה יומית"
יום רביעי, 24 במרץ 2010
יום חמישי, 11 במרץ 2010
חידות הלכתיות: הגעלת חרס, לא בישול גוי, אבי הבן לא עולה לתורה, מגילה ביחיד יצא, מותר בשבת ואסור בחוה"מ
מתוך בית דוד פרשת ויקהל פקודי תש"ע
תגים של Technorati: חידות הלכתיות,שבת,טריוויה יהודית,קושר,הגעלה,כלי חרס,בישול עכו"ם,גט,מיאון,במחתרת,בן נח,גזל,קנאים,אבי הבן,עליה לתורה,מגילה,יחיד,סעודת אירוסין,חול המועד
יום חמישי, 4 במרץ 2010
חידות הלכתיות: גוי מתיר איסור תורה, הבדלה על פת, כוונת מצוה, מלאכה ב-2 חמורה יותר, גנב, אבי הבן,מגילה, חול המועד
מתוך עלון "בית דוד", פרשת כי תשא, שנה כ' גיליון כ' תש"ע
יום ראשון, 31 בינואר 2010
חידות הלכתיות:בית עגול, 1000 בקשות, מצוות בדיבור, ציצית תציל ממוות, שם התורם, ממזר מאוחר, מליון מלקות
מתוך עלון בית דוד, שנה כ', פרשת שמות תש"ע
יום ראשון, 3 בינואר 2010
חידות הלכתיות:לא קוראים בס"ת,יד על המצח,קריאה לא נכונה,יין אדום/לבן,5עולים,נרות חנוכה,חוק אברהם
תגים של Technorati: חידות הלכתיות,הלכה,מנהג,קריאת התורה,מצח,יד,יד על המצח,דקדוק,קריאה,בריאות,יין אדום,יין לבן,יין,עולים,ספר תורה,ראש חודש,טבת,נרות חנוכה,ברכה,ברית מילה,חוק אברהם אבינו,מילה,בין השמשות,שבת
מתוך עלון בית דוד, פרשת ויגש תש"ע שנה כ' גיליון י'
חידות הלכתיות:5 עולים לס"ת, נרות חנוכה, חוק אברהם, כתיבה בס"ת, עשרה ללא זימון, כיבוד אב, טיסה עם גוי עדיף?
יום שני, 28 בדצמבר 2009
חידות הלכתיות: אסור לכתוב בס"ת,בלי "אלוקינו" בזימון, לא לומר לאבא, מתי לא ללכת לסעודת מצוה, מצוה בתשלום, להביא תינוק לגוי
תגים של Technorati: ספר תורה,כתיבה,לחם,זימון,מצוה,ספינה,מטוס,סעודת מצווה,מצווה בתשלום,סעודה שלישית,רצה והחליצנו,מלווה מלכה,שליח ציבור,התנדבות,תינוק,גוי,חמץ בפסח
מתוך: עלון "בית דוד" שנה כ' גיליון פרשת וישב
יום ראשון, 27 בדצמבר 2009
חידות הלכתיות:מתי לא לסעודת מצוה, מצווה בתשלום, "רצה" אחרי מלווה מלכה, להכריח עדים,אם עשה-יעשה שוב, יום כיפור בשבת אך לא בי' תשרי
תגים של Technorati: סעודת מצווה,הזמנה,מצווה בתשלום,ברכת המזון,רצה והחליצנו,מלווה מלכה,תינוק,לחסר חודש,לשאת שתי נשים,יום כיפור,שבת,גזרה,גויים
מתוך עלון "בית דוד" פרשת וישלח שנה כ' גיליון ז'.
יום חמישי, 15 באוקטובר 2009
ההשכבה שלא היתה / סיפור מדהים ומרגש
מעשה שהיה וכך זה התחיל:
באחת הטיסות שלי, משך את תשומת ליבי איש שישב לשמאלי ואכל קציצת בשר לא כשרה. על מעטפת הארוחה שלו היה תווית עם שמו: "מר ווינשטיין", מה שהעיד על היותו יהודי. נשענתי אחורית עד שסיים לאכול ופניתי אליו:
"תסלח לי אדוני, אני לא מתכוון להיות חוצפן או לפגוע בך, אבל אפשר לשאול אותך שאלה?
"בטח" ענה.
"אתה יודע שאתה יכול לבחור בארוחה כשרה בטיסה זו"?
הוא נעץ בי מבט וענה: "אני לא אוכל כשר".
"למה את מתכוון? אתה מתכוון שבביתך אתה שומר על כשרות אבל מחוץ לבית אתה אוכל הכל. או שמה כשרות בעיניך מצווה אינה חשובה??
"לא", הוא ענה, "אני לא אוכל כשר וזוהי בחירתי החופשית. בחרתי בזה מכיוון שהקב"ה ציווה זאת, וכל דבר שהקב"ה אומר, אני עושה בדיוק ההפך!!!".
נדהמתי לשמוע את האיבה שבקולו ועוד יותר נדהמתי כשראיתי קעקוע של מספר על זרועו כשהפשיל את שרווליו.
"אתה באמת רוצה לדעת?" שאל אותי. שמתי לב שהוא מדבר כאילו עניין זה מתרוצץ בראשו מזה זמן רב, ושכעת הוא רק מבטא את רגשותיו בקול. הנהנתי לו בראשי, והוא המשיך....
"זה היה הבן שלי..." , הוא אמר, "זה היה הדבר האחרון ששבר אותי, החזקתי מעמד לאורך כל הדרך עד שיום אחד כבר לא יכולתי. במהלך כל זמן שהותי במחנה הריכוז הייתה לי רק שאיפה אחת ... לראות את הבן שלי קסריאל מנחם משתחרר מהמחנה. אמא שלו כבר מזמן הלכה לעולמה וכן האחים והאחיות שלו, אבל אנחנו נשרוד!!! הייתי בטוח בזה.
יום אחד, כל האסירים כונסו למסדר. במקום היו מספר דלתות סודיות לכניסה לשטח בו מבצעים תליה מרוכזת של האנשים. הייתה זו תחושת אימים. בני אחז בידי בחזקה כזו שכמעט ונעצרה זרימת הדם בעורקיי. כולנו התחלנו לרוץ בבהלה כדי לברוח מקו האש. איבדתי את בני במהלך הכאוס שנוצר ומאז לא ראיתיו."
כעבור זמן, סיפרו מכריי מהמחנה, שראו חייל שאחז בבני וירה בו". כשהוא מוחה את דמעותיו, המשיך בכעס: "הקב"ה אומר להביא ילדים, אני הבאתי ונלקחו ממני כולם!!!! אז עכשיו כל מה שהקב"ה מצווה לעשות, אני עושה בדיוק ההפך. הוא מצווה לאכול אוכל כשר- ואני אוכל טרף, הוא אומר לשמור שבת -אני נוסע ברכב והולך לעבודה, אני לא מעוניין לשמור אף אחת מהמצוות. כל מה שהוא אומר אני עושה בדיוק ההפך."
הייתי כה נדהם לשמוע את סיפורו, שלא יכולתי לומר מילה במהלך שש שעות הטיסה הנותרות. שררה דממה מוחלטת בינינו. נחתנו ביוסטון וכל אחד הלך לדרכו.
לא חלמתי שאי פעם אראה שוב את מר ווינשטיין. חלפו כ- 4 שנים והחלטתי לנסוע עם משפחתי לטיול בארץ הקודש, ארץ ישראל, לכבוד החגים. תרנו וטיילנו בכל חלקי הארץ. יום הכיפורים הגיע, ולתפילת היום הקדוש הצטרפתי לבית כנסת במאה שערים. יצאתי החוצה כדי לשאוף מעט אוויר צח, כשהבחנתי בדבר מוזר: איש זקן יושב בתחנת האוטובוסים ומעשן. הייתי בהלם! פתאום זיהיתי את האיש שהיה לא אחר ממר ווינשטיין!!! הבנתי שנתנו לי הזדמנות נוספת מהשמיים. "בוודאי קיימת סיבה חשובה מדוע אני נפגש עמו ביום הקדוש ביותר בשנה?" ,חשבתי.
ניגשתי אליו: "הנה שוב אנו נפגשים. מצחיק איך החיים מפגישים בין אנשים והם תוהים מה הסיבה או המסר המסתתר בכך. השנים חולפות, ושוב דרכיהם מצטלבות, ואולי אז הם מבינים למה הם נפגשו מלכתחילה....אני בטוח שאתה יודע שיום כיפור היום. בבית הכנסת עומדים לקיים טקס "יזכור" (זיכרון שמות המנוחים). בוא איתי והזכר את שם הבן שלך שמת על קידוש ה' והתפלל לעילוי נשמתו. זאת יכולה אולי להיות ההזדמנות היחידה שלך להזכיר את שם בנך. אתה לא חושב שהגיע הזמן להזכיר את נשמתו בבית משפט של מעלה?"
דמעות מלאו את עיניו. חבקתי את זרועו בשלי, והובלתי אותו לתוך בית הכנסת לעמדת החזן. ניגשנו אליו וביקשנו לעשות השכבה מיוחדת. מר ווינשטיין נשען ולחש את שם בנו: "קסריאל מנחם בן יחזקאל סרגה".
לפתע הפכו פניו של החזן לבנות, אגלי זיעה עלו במצחו, ועיניו כאילו יצאו מחוריהן, הוא הסתובב לאיש שעמד לצידי וזעק בקול חנוק....אבא!.... ואז..... התעלף
יום חמישי, 24 בספטמבר 2009
סיפורים ומשלים מתוך עלוני פרשת "האזינו-שובה" (חלק 2)
מעשה באדמו"ר אחד ידוע ומפורסם, שאחד מחסידיו בא להתברך מפיו בערב יום הכפורים, ביקש החסיד מרבו ברכה לפרנסה טובה ועושר והצלחה בעסקיו. כעס עליו רבו ואמר לו, זה מה שאתה מבקש? הלא הוא ערב יום הכפורים! כעס וגירשו מעל פניו. התבייש החסיד ונעמד נבוך בפינת החדר. אחריו, נכנס לחדרו של הרב חסיד אחר, ופנה אל האדמו"ר בבקשת יעוץ בענייניו האישיים, ולאחר מכן ביקש מרבו ברכה. בירכו הרב בכל לבו, שיזכה לפרנסה טובה, ולהצלחה בעסקיו, לעושר והצלחה וכל טוב.
תמה החסיד הראשון ופנה בשאלה לרבו, רבי! מדוע לחברי התייחסת כל כך יפה, ובירכתו שיזכה לפרנסה טובה, ואילו אני שבאתי לפניך בבקשה דומה, גירשתני מעל פניך בבוז?
ענה לו האדמו"ר, אמשול לך משל למה הדבר דומה, לסוחר יהלומים, שקנה זהב ויהלומים ופנינים יקרות אצל סוחר תכשיטים נודע בחנות שלו, כשבא להעמיס את מסעו על עגלתו, ראה כי גלגלי המרכבה אשר לו חורקים מפני שחסר שמן ביניהם. פנה הסוחר לבעל החנות, וביקש ממנו מעט שמן לשמן את גלגלי המרכבה. מייד נאות לבקשתו בעל החנות, ונתן לו שמן לגלגלי העגלה.
ראה זאת עגלון פשוט שהיה שם, ופנה אף הוא אל המוכר וביקש ממנו מעט שמן לתקן את העגלה שלו. אמר לו בעל החנות, כאן זה חנות תכשיטים, ולא מוסך לתיקון עגלות, לכן לא אתן לך שמן!
שאל אותו העגלון, והלא לזה שהיה כאן לפני נתת שמן ביד רחבה חינם אין כסף? אמר לו בעל החנות, זה שהיה כאן לפניך, קנה ממני סחורות במאה אלף דולר, וביקש ממני מעט שמן בכדי שיוכל לקחת את כל הסחורה מכאן לאן שירצה. אבל אתה שרוצה רק שמן לעגלה, עליך ללכת למוסך, שם ימכרו לך שמן לתיקון העגלה, אבל לא אצלי.
כך הם הדברים, אמר האדמו"ר לחסיד, שכן החסיד שהיה כאן קודם, בא להתייעץ איתי על חינוך ילדיו, ועל קבלת עול מלכות שמים בביתו, על עשיית חסד ומצוות. ורק בסוף ביקש ממני ברכה לפרנסה טובה, בכדי שיוכל לקיים את כל שאיפותיו הרוחניות. לאדם כזה באמת ראויה הברכה בערב יום הכפורים. אבל אתה שלא חיפשת אלא עושר והצלחה בעסקים בלבד, לך לא ראוי לתת ברכה כלל!
זהו למעשה המוסר השכל שאנו צריכים ללמוד לקראת יום הכפורים, שעיקרו תשובה וקבלת עול מלכות שמים ועול תורה, ורק לצורך קיום כל אלה, אנו מבקשים גם על בריאותינו, ועל הפרנסה ושאר גזירות טובות.
גמר חתימה טובה לכל בית ישראל.
מאמרו של הגאון הרב זבדיה כהן שליט"א
חבר בית הדין הרבני בתל אביב, ורב בשכונת הבוכרים
יום ראשון, 13 בספטמבר 2009
"עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו" – מהם הניסיונות ?
לפי פרקי דרבי אליעזר התרחש הניסיון הראשון מיד כשנולד אברהם, כאשר "ביקשו גדולי נמרוד להרגו ונחבא מתחת לארץ י"ג שנים".
הניסיון השני אירע לאברהם הבוגר, כש"נתנוהו בבית האסורים עשר שנים", לאחריהן "נתנוהו בכבשן האש ומלך הכבוד פשט יד ימינו והצילו".
בניסיון השלישי "טלטלו [הקב"ה] מבית אביו... והביאו לחרן".
הניסיונות שלאחר מכן תואמים את סדר המאורעות המפורט בתורה:
הניסיון הרביעי: הרעב הכבד.
הניסיון החמישי: לקיחת שרה לבית פרעה ("וכי יש לך אדם שרואה שאשתו נלקחת לאיש אחר ואינו קורע את בגדיו?").
הניסיון השישי: מלחמת ארבעת המלכים.
הניסיון השביעי: ההתגלות במחזה וברית בין הבתרים.
הניסיון השמיני: המילה
הניסיון התשיעי: שילוח הגר וישמעאל
הניסיון העשירי: עקידת יצחק…
פרקי דרבי אליעזר – פרקים כ"ו-ל"א
יום חמישי, 3 בספטמבר 2009
חידות הלכתיות! (ותשובות משבוע שעבר)
תשובות לשאלות ההלכתיות מהשבוע שעבר, ושאלות/חידות חדשות !
האם אתם ידעתם את התשובות ? האם אתם חושבים שאתם יודעים את התשובות לשאלות החדשות ?
מתוך עלון בית דוד. שנה י"ט, גיליון ל"ז
תגים של Technorati: חידות הלכתיות,הפרת נדר,איסור והיתר,אחד משישים,ספר תורה,קלף,גויל,כתובה,סוכה,חמתה מרובה מצילתה,צילתה מרובה מחמתה
סיפור: 2.5 מליון דולר טיפ למלצרית בהתחלה… והסוף מרגש
ש. מתגורר בארה”ב באזור מונסי. מוצאו ממשפחה מתבוללת ובתקופה בה מתרחש הסיפור הוא לא יודע כלום מ”אידישקייט”. לא רק שהוא לא שומר תורה ומצוות, אלא שהוא אף נשוי לגויה רח”ל. הוא מתפרנס כקבלן, וסדר יומו מתחיל תמיד בלגימת קפה בבית קפה, ומשם ישר לעבודה.
בתקופה מסוימת הייתה לו עבודה במונסי, וכך הוא "נפל" במקרה למסעדה יהודית כשרה. הזמין קפה ובייגל, שהוגשו לו ע”י אישה חרדית מבוגרת. כאשר סיים את ארוחת הבוקר המהירה, ניגש לשלם. פשפש בארנקו ומצא בדיוק את הסכום של עלות הבייגל והקפה. אך בארנק לא נותרה טיפה עבור "טיפ" - כמקובל.
במקוריותו ניגש למלצרית המבוגרת, שלף כרטיס הגרלה ואמר לה:
“אם אזכה בהגרלה, חצי מזה יהיה שלך! וזה יהיה הטיפ!”
המלצרית נדה לו בראשה, כאומרת: “איזה סיכוי יש... אחד ממיליונים זוכה...” נו, מילא, לא היתה זו הפעם הראשונה בה לקוח מדלג על ה"טיפ".
***
”אתה לא התכוונת ברצינות!”
“אתה נורמלי?!”
“לתת בחינם 2,500,000$?!”
את הצרחות יכלו לשמוע עד סוף הרחוב. הייתה זו אשתו הגויה...
ההתפרצות שלה הגיעה שבועיים לאחר אותו בוקר, בו סעד בייגל וקפה במסעדה החרדית במונסי.
כאשר הקשיב לתוצאות ההגרלה, המספר הראשון התאים! המספר השני - גם כן! כבר בשלב זה ביקש מאשתו להצטרף ולשמוע את המספרים. לקראת המספר האחרון מצא את עצמו מתפלל בחזקה ו-הופ! כל המספרים נכונים! הוא זכה בחמשה מיליון דולר!
כמו כל אמריקאי הוא התחיל לקפוץ לגובה ולשגר קריאות התלהבות. אך לפתע כאילו התפוצץ לו הבלון. הוא שקע בתוך עצמו ונעשה מהורהר.
אשתו הבחינה מיידית בשינוי המוזר והתעניינה מה קרה לו. “הרי זכית בפרס!”
מה שקרה זה שהוא נזכר במילים שיצאו מפיו באותה מסעדה קטנה במונסי. היה מנוי וגמור עימו לקיים את התחייבותו ולהעביר 2,500,000$ לאותה יהודיה מבוגרת. ואז הגיעו הצרחות של אשתו הגויה. “לעולם לא תעשה דבר כזה! ואם תעשה זאת אלך לדרכי ואספר לכולם שאתה מטורף!” הוא ישב מכונס בעצמו, אך דיבר בקול יציב וברור: “אני איש אמת! לא
אשנה מדיבורי!”
למחרת בבוקר מצא בבית ארוחת בוקר חגיגית ומפוארת. הגויה עדיין חשבה שתוכל להניא אותו מהמחשבה “המטופשת” להעביר לאיזו קשישה יהודיה 2.5 מיליון דולר. אבל ש. לא התפתה, קולו היה שוב יציב וברור: “מעולם לא שיקרתי, ועכשיו אשקר?”
ברגע של היסח הדעת התפתה לומר שהוא לא יעביר ליהודיה המבוגרת את מלוא הסכום, אך כדי להחליט על כך עליו לבדוק מה מצבה. באותו בוקר נכנס לבית הקפה, ושוב הזמין קפה ובייגל.
“בסוף זכיתי!” בישר למלצרית המבוגרת. “במה זכית?” שאלה האשה ולא הבינה מה הוא רוצה. “זכיתי בהגרלה!” האשה עדיין לא הבינה מה הוא רוצה, עד שהזכיר לה את ההתחייבות שלו מלפני שבועיים.
“תעזוב אותי!” התחננה בפניו “אני אשה זקנה, אל תתעלל בי... תגמור את הקפה שלך ותעזוב. הוא קם מהמקום, מיהר לקנות עיתון כדי להראות לה שהמספר שלו תואם- - -”
להפתעתו, ואולי שלא להפתעתו, החלה המבוגרת לצחוק ולבכות חליפות ולספר את סיפורה:
“אני ובעלי נישאנו לפני הרבה שנים, ונולדה לנו בת אחת. כעבור שנים רבות בהן ציפינו לבן, הוא אכן נולד - אך לצערנו חולה. הטיפולים הרבים, הריצות לבתי החולים, לא אפשרו לנו לעבוד וזאת למרות כל עלויות התרופות שנפלו עלינו. אתה המלאך שבא להושיע אותנו!” סיימה בבכי.
באותו רגע החליט מה עליו לעשות. היה ברור שאת דברתו לא ישנה!
בסופו של דבר התחלק הסכום בו זכה כך: 2.5 מיליון למלצרית המבוגרת. 1.25 מיליון לעצמו, ו-1.25 לגויה שתסכים להיפרד ממנו לחיים ולשלום.
***
כאשר הגיע לבית האשה המבוגרת על מנת להעביר למשפחתה את חלקם, הופתע לראות אותם עסוקים בדבר חשוב יותר. הם ביקשו ממנו להמתין כמה דקות עד שיסיימו להדליק נרות. איזה נרות? ולמה הם כה חשובים?
הם הסבירו לו את מהות נס חנוכה. והוא התרשם מאוד מכך שהנס שארע לפני אלפי שנים, גורם להם לעכב את הנס שמתרחש כעת מול עיניהם! “תשמעו” סיפר “גם אני במקור יהודי!” הם שמחו לשמוע זאת ומיד הזמינו אותו להצטרף להדלקת הנרות. הגפרור שהדליק את הנר, הצית גם את הניצוץ היהודי החבוי בתוכו.
באותו רגע חל בו השינוי!
דמעות עלו לו בעיניים כאשר הילד החולה ניגש להדליק נרות. הוא גמגם בקושי כמה הברות, אבל האור שזרח על פניו היה גדול מאוד. המשפחה ענתה אחריו אמן. החל מאותו ערב החל ש. להתקרב ליהדות. התהליך היה ארוך אך בסופו של דבר מצא את עצמו מסיים שנת לימודים בישיבה לבעלי תשובה. בשלב זה הציעו לו את א. - שלא היתה אלא בתה של המלצרית המבוגרת. הם הקימו בית נאמן וכעת מקימים דור ישרים.
השולח: מש, קלצקו הר נוף ירושלים
החומר מובא מתוך עלון "איש לרעהו" בהוצאת מכון אהבת אמת ירושלים. גליון 602. באדיבות ובאישור מנהל המכון הרב וינברג.
הירשם ל-
רשומות (Atom)