תאריך עברי

יום חמישי, 28 בינואר 2010

סיפורים קטנים על "היהודי הטוב" -רבי יחיאל מאיר מגוסטינין

"הכל לטוב" היה שגור על פיו, וכך היה חותם במכתביו, ואולי על כן כונה בשם "היהודי הטוב"

לא יכול היה לראות בצערם של יהודים, ובדרכו לרבו, הרבי מקוצק, היה נוטל עמו 'פתקים' אל הרבי מכל מי שביקש לעשותו שליח לכך. בדרך היה הוא עצמו מתפלל על כל 'פתק'. כשהגיע לקוצק אמר לו ר' מנחם מנדל: "מה הבאת לי? פתקאות שכבר התפללת עליהם?!"

הוא נעשה לחסיד קוצק לאחר שפעם נכנס אליו חבר, חסיד קוצק, ושאל ממנו טלית ותפילין. הלה התעטר בהם, נעמד ליד החלון כדי להתפלל, ומשם השקיף אל מצעד של חיילים שעברו בסך מתחת לחלון. "כך מתפללים?!" תהה היהודי הטוב, ואז ענה לו חברו: "את זה לומדים בקוצק. הבט כיצד החיילים עומדים לפני מפקדם במורא ופחד. אם לפני בשר ודם כך, לפני מלך מלכי המלכים לא כל שכן"

כאדמו"ר היה מסרב לקבל פדיונות מחסידיו. ופעם הגיע אליו עשיר שרצה לתת לו פדיון. "האם אינך חייב כסף לאיש?" שאלו הרבי. וכשהשיב הלה בחיוב, אמר לו: "בפרוע פרעות" קודם ל"בהתנדב עם".

מחסידים שעלו לתורה בבית מדרשו דרש שלא יתרמו ב"מי שבירך", כדי לא לבייש את מי שאין בידו.

מצוה שהיה מקיים באדיקות רבה היתה הכנסת אורחים. מסרב היה לשבת לסעודה אם אין בה אורח. ומעשה שהתאחר בשבירת צום י"ז בתמוז, כיון שלא מצא אורח להסב עמו.

ופעם הגיע אליו באישון לילה אורח, כשבחוץ יורד שלג כבד. האורח סירב להיכנס כיון שחשש שסוסיו יברחו. יצא ר' יחיאל מאיר לשמור על הסוסים, אך ללא הספודיק לראשו, כי אם כיפה פשוטה. ולמה? כדי שלא יחשוב האורח שהוא הרבי, ויסרב להצעתו לשמור על הסוסים במקומו. הוא עצמו סיפר, שבילוי זה במשך כל הלילה הביא אותו לידי מחושי ראש מרובים.


מתוך "שבת בשבתו" פרשת בשלח תש"ע 1309

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה