שמעתי שהגאון מווילנה היה מוכן ללמוד חברותא עם כל אחד שביקש, והיה מעמיד בפניו מבחן אחד בלבד. כדי לעמוד במבחן היה הלומד מתבקש לעסוק בסוגיא פלונית ולחזור עליה היטב. כשהיה בא לפני הגאון, נשאל תחילה כמה פעמים חזר על פרקו. מי שמניין חזרותיו לא הסתכם בעשרות פעמים, לא היה ממשיך אל המבחן עצמו. רק מי שחזר כדבעי 'עלה' אל השלב הבא, שבו היה הגאון מתבונן האם כל חזרה חרטה בו את רישומה בשמחה יתרה ובדבקות מתעצמת. לא את חריפות השכל ביקש למצוא ואף לא את ההבנה העמוקה בפרטי העניין המדובר, אלא את הדבקות בדברי התורה - שהיא עיקר האחיזה בשורשם.
מתוך: "שבת בשבתו" גיליון 1305: ויחי ט"ז טבת תש"ע 02/01/2010 מאמר "ברינה יקצורו" מאת הרב יהושע שפירא
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה