"ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם"
מלחמת העולם השניה לא פסחה על האי ג'רבה שבתוניס. לאחר שנכבש האי בידי הגרמנים, הופיעו באחת השבתות חיילים גרמניים בפתח בית הכנסת, ופקדו על הרב כלפון משה הכהן לאסוף מיד מיהודי המקום כמות של כ-50 ק"ג זהב. טענתם היתה שיהודי האי הם שאותתו למטוסי בנות הברית להפציץ את הנמל. תחת איומים נאלץ הרב לנסוע ביום השבת ולקבץ כמות זו גם מבני הקהילות השכנות. נשים פרקו את נזמי הזהב, ואנשים ששמרו מעט זהב לימי זקנה וכדי להשיא את צאצאיהם נאלצו להיפרד מאוצרות אלו. הרב הצליח לאסוף מעט יותר מ-42 ק"ג, והגרמנים הבטיחו שיחזרו לגבות את השאר, אולם בשבת שלאחריה כבשו האנגלים את האי מידי הגרמנים. אך בריאותו של הרב נתרופפה מאז. הרב כלפון היה כהן, מצאצאיו של עזרא הסופר. והיה מי שאמר שהצלחתו לאסוף את הזהב הנדרש הרי היא אות לכך שחטא העגל והתנדבות העם אז לתת מזהבם, כופרה. הערבי שליווה את הגרמנים, שימש להם כמתורגמן והסיע את הרב כלפון בעצם יום השבת לקהילות השונות, מצא לימים את מותו בעלייתו על מוקש.
בצורה דומה גמר את חייו המושל הצרפתי של האי. קדם לכך ביקור של הרב יצחק לוי רבינוביץ' מדרום אפריקה באי ג'רבה. הרב כלפון ביקש ממנו להשתדל אצל המושל שירשה לקהילה היהודית לקנות חיטים אצל האיכרים לצורך אפיית המצות לפסח. החוק אסר אז לקנות תבואה באופן פרטי, אך המושל הבטיח לרב רבינוביץ' למלא את מבוקשו, ובתנאי שהרב כלפון יופיע בפניו. כשהגיע אליו הרב גער בו המושל על שהעביר את הבקשה דרך נציג של ממשלה זרה. לא עברו ימים רבים, ומושל זה מצא את מותו בעלותו על מוקש. "עם הרב כלפון אסור לדבר קשות", אמר הרב רבינוביץ' בשומעו זאת. שמו של הרב כלפון היה ידוע גם אצל הערבים שהחשיבוהו לאיש מופת קדוש.
הרב כלפון הותיר אחריו שובל של ספרים, בהלכה ובאגדה, ובין השאר ספר שו"ת מקיף בן חמישה חלקים - "שואל ונשאל". לכס הרבנות הגיע בעל כורחו. כשהוצע לו הדבר לראשונה, קפץ ונשבע שבשום אופן לא יקבל מישרה זו. לאחר שנים כששוכנע שהקהילה באמת זקוקה לו, מצא דרך להתיר את השבועה, ואת פרטי ההיתר פרסם בספר השו"ת שלו.
הרב כלפון משה הכהן נלקח לבית עולמו בי"ח בטבת תש"י, לפני שישים שנה. כל חייו שאף לעלות ארצה, אך מצב בריאותו לא איפשר לו לעשות זאת. על כל פנים היה ממקימי האגודה הציונית "עטרת ציון", שדגלה בעלייה ארצה ותמכה במוסדות היישוב ובהוראת השפה העברית. באחד מספריו ("גאולת משה" משנת תר"פ, 1920) העלה רעיונות מעשיים ביותר להקמת מדינה. כך, למשל, הציע שם לרכוש אניות קיטור ולהביא בהם יהודים מכל העולם לתור את הארץ, כדי שאלה יחזרו לארצותיהם וישמשו שם כשליחי עלייה. את הצבא שיש להקים כדי להגן על המדינה הוא מכנה "אגודה הממונה על מציאות חיילים וגדודי צבא הדרושים". מה שלא זכה בחייו, זכה לאחר מותו, ועצמותיו הועלו ארצה ונטמנו בירושלים לפני חמש שנים.
מתוך: "שבת בשבתו" גיליון 1305: ויחי ט"ז טבת תש"ע 02/01/2010.
הבלוג היהודי פוסט איכותי ומרתק מאד
השבמחק