תאריך עברי

יום רביעי, 26 בינואר 2011

סיפור ומוסר השכל - מעשה בזוג גרביים בהלוויה

בלי גרביים
איש עסקים מצליח שהיה ידוע בעושרו הרב, כמו גם בגמילות חסד ותרומות למוסדות תורה, נפטר מן העולם. עוד כששכב על ערש דווי הפקיד בידי ילדיו שתי מעטפות סגורות וציווה לפתוח אותן רק אחרי מותו. על הראשונה היה כתוב 'לפתוח בעת ההלוויה', ועל השניה 'לפתוח בתום השבעה'. לפני שהאיש נטמן בעפר נפתחה הראשונה, והתברר לקהל הרב שבא לחלוק כבוד אחרון לנפטר אציל הנפש, שכתובות בה בסך הכול שש מילים: "אני מבקש שתקברו אותי עם גרביים". כולם הוכו בהלם. מה?! זה מה שהיה לו להגיד לנו ברגע הזה? ובכל זאת, לבקשה אחרונה לא מסרבים והבנים פנו לאנשי החברא קדישא שייעתרו לבקשתו האחרונה של האב. אלא שלבושי השחורים התעקשו שלפי ההלכה לא קוברים אדם עם גרביים. כל תחינותיהם, צעקותיהם ואיומיהם של הצאצאים לא הועילו והאב נקבר בלי גרביים. כולם ציפו בקוצר רוח לסוף השבעה כדי לגלות את סודה של המעטפה השניה. כל בני המשפחה והחברים התכנסו בביתו של האב. הבן הבכור נטל לידיו את המעטפה ובידים רועדות פתח אותה. על הדף שבפנים היו כתובות המילים הבאות: "בניי היקרים, אני יודע שקברתם אותי בלי גרביים. רק רציתי להראות לכם, שלא משנה כמה כסף ורכוש יש לך בעולם. כשאתה עוזב אותו, לא תוכל לקחת איתך אפילו זוג גרביים עלוב אחד...".

מתוך שבת בשבתו, פרשת משפטים תשע"א, 1359
http://www.zomet.org.il/_Uploads/1359.pdf

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה