- *שירת הים*
בסוף פסוקי דזִמרא אנו אומרים את "שירת הים" (שמות ט"ו). להלן כמה הערות בנוגע
לשירה זו:
"*יָרְדוּ בִמְצוֹל**ֹ**ת כְּמוֹ אָבֶן*" (פס' ה') – יש לשים לב שהאות צד"י
במילה "מצוֹל*ֹ*ת" מנוקדת בחולם ולא בשורוק ('מְצוֹלֹת' ולא 'מְצוּלֹת') (גם
מעט קודם לכן, בתפילת "ויברך דוד": "וְאֶת רֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַכְתָּ *בִמְצוֹל**
ֹ**ת* כְּמוֹ אֶבֶן בְּמַיִם עַזִּים"). (תודה לפאר ברזילי שהביא לידיעתי הערה
זו.)
*"צללו כעופרת במים, אדירים"* (פס' י') – כך היא החלוקה הנכונה לפי הטעמים.
המילה "אדירים" איננה מתייחסת למים, אלא למצרים האדירים שצללו במים. כך גם
אומרת הגמרא (מנחות נ"ג): "יבוא אדיר, ויפרע לאדירים, מאדירים, באדירים. אדיר –
זה הקב"ה... ויפרע לאדירים – אלו ישראל... *מאדירים –* *אלו המצרים,* *דכתיב:
צללו* *כעופרת במים -- אדירים*, באדירים – אלו מים, שנאמר מקולות מים רבים
אדירים משברי ים (תהילים צ"ג, ד')". כך גם נפסק במשנה ברורה: "יש להפסיק בין
"במים" ובין "אדירים" שהאדירים קאי על המצרים" (סימן נ"א, ס"ק י"ז).
*"מִי כָמ**ֹ**כָה בָּאֵלִים ה', מִי כָּמ**ֹ**כָה נֶאְדָּר
בַּקּ**ֹ**דֶש"*(פס' י"א) – במילה "כָמ
ֹכָה" הראשונה הכ"ף רפויה (ללא דגש), ואילו בשנייה הכ"ף דגושה. כך גם כותב
המשנה ברורה בסעיף הנ"ל. הבית יוסף מסביר שהסיבה לכך שבמילה השנייה הכ"ף רפויה
היא שלפני החלק השני מופיע שם ה', ואם נאמר "מי כָמֹכָה" (בכ"ף רפויה), זה
יישמע כמו "ה' מיכה", והרי מיכה גנב לוח שבו כתוב השם המפורש ועבר איתו בים
ועשה איתו את העגל.
*"מקדש, ה' כוננו ידיך"* (פס' י"ז) – כך היא החלוקה הנכונה לפי הטעמים. המילה
"מקדש" אינה מחוברת למילה ה' אלא נפרדת. כך גם מציין רש"י במקום: "הטעם עליו
זקף גדול להפרידו מתיבת ה' של אחריו, המקדש אשר כוננו ידיך ה' ". כלומר, משה
פונה לה' ואומר לו שידיו כוננו את המקדש.
לתגובות, לקבלת מאמרים קודמים ולהצטרפות לרשימת התפוצה,
צבי שביט
050-5918412
zviaya@gmail.com <zvi@shoresh.org.il>
http://diyukim.blogspot.com
http://www.yahadoot.com/
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה