אותה הוכחת לעבדך
ניגש חסיד אל "השפת אמת" ושאלו על שידוך שמציעים לבנו עם בתו של חסיד גור מהעיירה קוז'ניץ. ומה ידוע לך על המשפחה? שאל האדמו"ר. "ביקשתי ממישהו שיברר זאת עבורי", השיב החסיד, "והוא קיבל תשובה טובה".
איך בירר? חקרו האדמו"ר. "פשוט", ענה החסיד, "הוא שאל את האיש הראשון שנתקל בו בקוז'ניץ, והלה שיבח את המשפחה ואת הבת. "אם כך", נענה האדמו"ר, "כפי הנראה משמים מסכימים לשידוך. שיהיה למזל טוב..."
שב החסיד לביתו וסיפר לכולם את תשובת האדמו"ר.
אבל מנין ידוע הדבר לאדמו"ר שאל אחד מידידי המשפחה, זה אפילו לא עד מפי עד; על טיב המשפחה נודע לך ממישהו ששאל מישהו, ולאדמו"ר נודע הסיפור
ממך בלבד, כלי שלישי!
חזר החסיד לחצרו של האדמו"ר וביקש מאחד המקורבים לברר את פשר התשובה.
האדמו"ר שלא היה מעושי האותות והמופתים, הסביר את תשובתו: אביה של המשודכת היה אצלי לפני זמן מה והתלונן מרה על כך שכל בני עירו שונאים אותו ויורדים לחייו מסיבות שונות. כולם?! תמהתי, והוא ענה שאכן, רק ידיד אחד
נשאר לו במקום, אבל כיון שהוא שנוא על רוב רובה של העיר, ויש לו בת שהוא רוצה לארס, חושש הוא ששונאיו ידברו סרה עליו ועל בתו. והנה בא שליחו של השואל לקוז'ניץ, כדי לברר על האיש, ומכל העיר הוא פוגש דווקא את הידיד היחיד שנותר לו בקוז'ניץ. יכול להיות סימן טוב יותר מזה משמים?!
מתוך עלון "עונג שבת" פרשת חיי שרה - תולדות, תשע"א 1026
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה