קטעים מתוך מאמר על זוגיות ושלום בית מאתר י.נ.ר -
http://www.ynr.org.il/moked/article.asp?Article_ID=2307
....דיווחים לא רלוונטיים
מתוך הרגשת יציבות במשפחה, אחד מבני הזוג עלול לספר על התנהגות חריגה שלו בתקופת ילדותו, על שאיפות מעוותות ומוזרות שהיו לו פעם, או על דברים מעט ביקורתיים שההורים השמיעו ביחס אליו בילדות הרחוקה והם שמורים איתו עד היום. לפני שמשמיעים דברים מסוג זה, צריך לשקול את האפשרות שהדברים שנאמרים לא בהכרח תורמים ובונים, ובטח שזה לא יחזק את היחס וההערכה החשובים מאד בבנין בית. לעיתים דיווח כזה על תקרית שעברה על הבעל או האשה מחוץ לכותלי הבית, ושבמסגרתה אמרו דברים מסויימים וספגו עלבונות, עשוי לגלוש לתגובות שיש בהם פגיעה אישית, על אף שהדברים נאמרים ברוח טובה וידידותית, כשהם חפים מכוונה לפגוע. למשל שהאשה שומעת את הדיווח של בעלה על הארוע הקשה והמביך שעבר עליו בחוץ, היא נוזפת בו על מעשיו, כמובן שלא בהכרח מתוך כוונה לפגוע, ואז הבעל שציפה לתמיכה נעלב וחש כאילו רעייתו מצטרפת למי שביזו אותו, ועל-כך הוא מגיב בחריפות ועלולה להתפתח תקרית מיותרת. זה היה יכול להימנע אילו נחסך הדיווח הלא הכרחי של הבעל על תקרית שעברה עליו בחוץ. הוא אם היה שוקל, היה מבין שהדיווח לא תרם דבר להרמוניה הביתית, ואל לו לחשוש שעובר על ההתחייבות ב"שטר התנאים" של "ולא יעלימו זה מזה". המתייחסת לדברים רלוונטיים לבית ולקשרים בו, ולא לארועים לא משמחים שעוברים על כל אחד מאתנו בשלב זה או אחר.
מתוך הרגשת יציבות במשפחה, אחד מבני הזוג עלול לספר על התנהגות חריגה שלו בתקופת ילדותו, על שאיפות מעוותות ומוזרות שהיו לו פעם, או על דברים מעט ביקורתיים שההורים השמיעו ביחס אליו בילדות הרחוקה והם שמורים איתו עד היום. לפני שמשמיעים דברים מסוג זה, צריך לשקול את האפשרות שהדברים שנאמרים לא בהכרח תורמים ובונים, ובטח שזה לא יחזק את היחס וההערכה החשובים מאד בבנין בית. לעיתים דיווח כזה על תקרית שעברה על הבעל או האשה מחוץ לכותלי הבית, ושבמסגרתה אמרו דברים מסויימים וספגו עלבונות, עשוי לגלוש לתגובות שיש בהם פגיעה אישית, על אף שהדברים נאמרים ברוח טובה וידידותית, כשהם חפים מכוונה לפגוע. למשל שהאשה שומעת את הדיווח של בעלה על הארוע הקשה והמביך שעבר עליו בחוץ, היא נוזפת בו על מעשיו, כמובן שלא בהכרח מתוך כוונה לפגוע, ואז הבעל שציפה לתמיכה נעלב וחש כאילו רעייתו מצטרפת למי שביזו אותו, ועל-כך הוא מגיב בחריפות ועלולה להתפתח תקרית מיותרת. זה היה יכול להימנע אילו נחסך הדיווח הלא הכרחי של הבעל על תקרית שעברה עליו בחוץ. הוא אם היה שוקל, היה מבין שהדיווח לא תרם דבר להרמוניה הביתית, ואל לו לחשוש שעובר על ההתחייבות ב"שטר התנאים" של "ולא יעלימו זה מזה". המתייחסת לדברים רלוונטיים לבית ולקשרים בו, ולא לארועים לא משמחים שעוברים על כל אחד מאתנו בשלב זה או אחר.
....
מרות שמאד מקל לחלוק עם בן הזוג את המאורעות הקשים ולשוחח על טעויות, השפלות ועל רחשי הלב, אך חשוב לזכור שהתענוג הריגעי צפוי לגבות מחיר יקר ולהוריד את ערכו בעיני בן זוגו על זה נאמר: "יצא שכרו בהפסדו". לכן עדיף שימשיך לנהוג בדרך של שיקול דעת לפני שהוא מדבר, ותמיד ישקול האם להציג את הדברים, ואם כן האם לדווח עליהם בפרוטרוט.
דיבור מיותר
היבט אחר של דיבורים מיותרים, הוא אמירות קשות שאחד מבני המשפחה משמיע באוזני השני, כמובן ב"עידנא דריתחא". למשל כאשר האשה שמעה את בעלה מטיח בה הערכות לא מחמיאות לא מבינה, וגם נותנת ביטוי לתמיהתה בשאלה המתבקשת: "הרי אתמול אמרת את ההיפך הגמור, השמעת דברים הרבה יותר חיוביים". ואז משיב הבעל, כשהוא נתון בתוך הרתיחה: "מה שאני אומר עכשיו זו האמת, ומה שאמרתי אתמול בא בגלל שמדריך הנישואין אמר לי לדבר בצורה כזאת". כמובן שאצל משפחה כזאת יקח לבעל שנים רבות, עד שאשתו תאמין לדברים היותר חיוביים שיצאו מפיו.
היבט אחר של דיבורים מיותרים, הוא אמירות קשות שאחד מבני המשפחה משמיע באוזני השני, כמובן ב"עידנא דריתחא". למשל כאשר האשה שמעה את בעלה מטיח בה הערכות לא מחמיאות לא מבינה, וגם נותנת ביטוי לתמיהתה בשאלה המתבקשת: "הרי אתמול אמרת את ההיפך הגמור, השמעת דברים הרבה יותר חיוביים". ואז משיב הבעל, כשהוא נתון בתוך הרתיחה: "מה שאני אומר עכשיו זו האמת, ומה שאמרתי אתמול בא בגלל שמדריך הנישואין אמר לי לדבר בצורה כזאת". כמובן שאצל משפחה כזאת יקח לבעל שנים רבות, עד שאשתו תאמין לדברים היותר חיוביים שיצאו מפיו.
