מתוך בית דוד בהעלותך תש"ע
תגים של Technorati: חידות הלכתיות,טריוויה יהודית
יום חמישי, 27 במאי 2010
יום חמישי, 20 במאי 2010
יום ראשון, 16 במאי 2010
סיפור על רבי יעקב מליסא ("החוות דעת" או "הנתיבות")
לספרו "חוות דעת" קרא כך כיון שהתכוון שדבריו יהיו רק בבחינת חוות דעת, ולא לקבוע הלכה ח"ו, כדבריו. וכדי שיעיינו בספרו בלי שים לב למחברו, הוציא לכתחילה ספר זה בעילום שם.
הוא דרש מעצמו שלימות במילוי תפקידו. יום אחד הגיע חתנו לבית הכנסת וכבדוהו בעלייה לתורה לפני שבירך ברכות השחר. לאחר מכן שאל את חמיו אם צריך הוא לחזור ולברך ברכות התורה. החוו"ד הורה לו לברך. לאחר התפילה נזכר שהדין אינו כך, אלא כמו שכתב הוא עצמו בסידורו "דרך חיים" שבמקרה כזה יש לדלג על ברכת "אשר בחר בנו". אסף החוו"ד את למדני ליסא, ביקש מחתנו לחזור על שאלתו ולספר לקהל מה היתה תשובתו, ולאחר מכן אמר: טעיתי, ועלי לעזוב את מישרת הרבנות. בקושי הצליחו אנשי העיר להרגיע אותו, אבל כיון שראו את גודל צדקתו החליטו להעלות את שכרו.
מתוך שבת בשבתו פרשת במדבר תש"ע
תגים של Technorati: חוות דעת,נתיבות המשפט,שבת בשבתו,רב,עליה לתורה,רבי יעקב לורברבוים מליסא,חכמי ישראל,גדולי ישראל,סיפור ומוסר השכל,סיפור
יום חמישי, 6 במאי 2010
חידות הלכתיות:מותר לרמות?, ל"ה לעומר,כתיבת תארים,עד לא נאמן,גנב זוכה,600 סדרי משנה
מתוך בית דוד פרשת בהר בחוקותי תש"ע
יום שלישי, 4 במאי 2010
סיפור לרגל ההילולה של רבי חיים חורי – נס ההצלה של הבחורות היהודיות שנחטפו על ידי הגרמנים
במהלך מלחמת העולם השניה, פלשו הגרמנים הארורים לעיר גאבס שבדרום תוניסיה, וכדרכם עשקו שם מהיהודים את זהבם. הם הקימו בגאבס מחנה צבאי, ופקדו על רב העיר הגאון רבי חיים חורי זצ"ל (שהשבוע כ"ה אייר חל יום הילולתו) וועד הקהילה לשלם להם קנס גבוה של זהב שנלקח מכל בני הקהילה ומתכשיטי הנשים. מפעם לפעם היו דורשים מרבי חיים ומהוועד דברי מאכל (קמח, בשר, דגים וכיו"ב), שמיכות ובגדים, והרב היה ממלא את מבוקשם ללא שהיות. יום אחד, נכנסו הקצינים הגרמנים אל ביתו של רבי חיים ובפיהם דרישה נוראה כי תימסרנה לידיהם שתי בחורות יהודיות. רבי חיים נרעש עד עמקי נשמתו. הוא קם ממקומו בסערת רגשות, והודיעם בנחרצות כי דבר זה אינו בא בחשבון, בשום פנים ואופן!
כעס רב הציף את הקצינים היהירים. הם הביטו במבט קר כקרח בצדיק הקדוש, ואיימו בקול מקפיא, כי אם תוך שבוע לא תתמלא דרישתם, יצאו הם לרחוב ויחטפו בעצמם שתי נערות. מהרגע בו יצאו הגרמנים מביתו, לא חדלו החששות ללוות את הרב, והוא חרד מאד כי יבצעו חיות הטרף הללו את זממם. בכל לילות השבוע, נדדה שנתו, והוא התהלך בחדרו אנה ואנה, כששפתיו רוחשות תחנונים ללא הרף.
בתום השבוע הקצוב, התייצבו הקצינים בדיוק גרמני בבית הרב. "היכן העלמות היהודיות?!" נבחו. נסוך בטחון בה', השיבם הרב הקדוש ללא חת ובתקיפות כי לעולם לא ימלא את דרישתם זו! הקצינים יצאו מלפני הרב בכעס גדול, ובדרכם פגשו שתי בחורות יהודיות, העלו אותן בכח על הג'יפ ונסעו במהירות.
מרגע שיצאו הגרמנים מלפניו, היה רבי חיים שקוע בתפלות ותחנונים לפני קונו שיחוס וירחם ויבטל את רוע הגזירה. וכשנודע לו שחטפו הקצינים שתי בחורות יהודיות, הגביר את זעקותיו וקול בכיו, ולא התייאש מרחמי הא-ל. והנה, הנס לא איחר מלבוא.
כעבור מחצית השעה, נדהמו בני הבית לראות את שתי הבנות על מפתן דלתו של הרב. כששמעו את סיפורם, נפעמו עוד יותר. וכך הן סיפרו: "לאחר שהועלנו בכפיה אל הג'יפ, נסעו הגרמנים כברת דרך, עד שהגיעו לבית הכנסת הגדול. והנה לפתע ירדו שני אריות של אש מן השמים, ונצבו באיום אל מול הרכב! לאחריהם הופיע איש זקן הדור זקן ארוך ולבן, שגער בגרמנים, שחרר אותנו מידם, והובילנו עד לפתח בית הרב. כאשר הגענו לכאן, מיד נעלם האיש מעינינו, ושוב לא ראינוהו". (על פי הספר "חיי חיים", מעדות השוטר בוכבזה יצ"ו מקרית גת)
מתוך עלון פניני הפרשה, לפרשת בהר בחוקותי תש"ע, עמ' 2
סיפור ומוסר השכל: איך ומתי לקיים מצוות תוכחה?
מתוך אתר הלכה יומית מפסקי מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א
והנה בשבוע שעבר, עמדנו על מעמדו המיוחד בהלכה של מי שהוא מחלל שבת "בפרהסייא", כלומר, שחילל שבת בפני עשרה מישראל, שאז הוא נחשב כמחלל שבת ממש, שהיין שלו אסור בשתיה. מה שאין כן אם לא חילל שבת אלא בפני מעט אנשים. ועל כן נזכיר מעשה נחמד, מהנהגתו של חסיד שבכהונה, מרא דארעא דישראל, רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. שפעם אחת בליל שבת, התגודדו קבוצת בחורים מאחת הישיבות הותיקות בירושלים, על יד ביתו של הגאון במרכז העיר. כאשר סיים הרב את תפילת השבת, שלח את משמשו שיבדוק מה רצונם של הבחורים. והללו זעקו לעבר השמש, כי הנה חילול שבת מתרחש כעת ברחוב קינג ג'ורג', כאשר יהודי פרץ גדר והוא מוזג קפה בבית הקפה שלו בעיצומה של השבת! ועל כן דורשים אנו כי הרב הראשי יבא עמנו כעת לבית הקפה למחות על חילול שבת קדשנו! שמע זאת השמש, והעביר את הידיעה לרבו. שמע הרב, ושתק, וצוה על בני ביתו להסב עמו לסעודת השבת, תוך כדי קריאות גנאי מפי בחורי הישיבה, שזעקו כי כעת רואים הכל שלרב קוק לא איכפת ממצבה הרוחני של ירושלים. וכך המשיכו בדבריהם, לקיים מה שנאמר "יגודו על נפש צדיק, ודם נקי ירשיעו".
לאחר שהסתלקו הבחורים מפתח ביתו של הרב, ביקש הרב ממשמשו לסור עמו לבית הקפה. שאל אותו השמש, בשביל מה רוצה רבינו ללכת לשם? ענה לו הרב, מה זאת אומרת? יהודי מחלל שבת ופורץ את גדר השבת בירושלים! פלטרין של מלך! ואני לא אלך למחות בו ולנסות לשכנעו לחדול ממעשיו?
עמד השמש נדהם ושאל את הרב, אמור לי רבי, אם כך היא דעתו של הרב, שיש למחות בידו של מחלל שבת זה, אם כן, מדוע לא התלווה הרב לחבורת הבחורים שהיו כאן קודם? מדוע נתן הרב פתחון פה בידם, לומר לכולם שלרב קוק לא איכפת ממצב הדת? נענה לו הרב, חייך, שרציתי ללכת איתם, אבל אז חשבתי שאם נלך כולנו יחד, הרי שאם עד עתה היה אותו מוזג קפה "מחלל שבת", הרי שעתה יהפוך להיות "מחלל שבת בפרהסיא", שהרי אנו יותר מעשרה יחד, לכן לא הסכמתי ללכת, עד עכשיו! הלך הרב והוכיחו בניחותא כדרכה של תורה. זכר צדיק לברכה.
תגים של Technorati: הרב קוק,הרב עובדיה יוסף,הלכה יומית,הלכה,מצוות תוכחה,מוסר השכל,סיפור ומוסר השכל,פרהסיה,שבת,חילול שבת,הוכח תוכיח את עמיתך,פורץ גדר
הירשם ל-
רשומות (Atom)