המו"ל רבי טוביה בוכווייץ ז"ל מווארשא מביא בהקדמתו לאגודת אזוב על הש"ס, מעשה מופלא שאירע אצל רבינו ה'מראות הצובאות', מעשה שסיפר לו הגה"ק בעל ה'אבני נזר' מסאכטשוב זצ"ל, שהיה ממעריצי רבינו, ובספרו שו"ת "אבני נזר" הוא מביאו פעמים רבות.
וזה דבר המעשה: בהיותו אב"ד ביאליסטוק נשאל אודות איש שנסע מביתו לרגלי מסחרו, ולימים הגיע למשפחתו מכתב בכתב ידו, והוא מבשרם טוב על שלומו. ומודיעם כי הוא עומד לבצע עסקה גדולה, ולכן הוא מבקש לשלוח לו את הכספים
הנחוצים להשלמת העסקה. דבר שהיה מקובל בימים ההם. אבל לפליאתם הוא חותם את שמו בתוספת המילה "סג"ל" כדרך שחותמים הלווים. ובאמת כלל אינו לוי ומעולם לא חתם כן.
שאלו את רבינו לדעתו מה פשר הדבר. ואז נצנצה בו רוח הקודש (כמאמרם חכם עדיף מנביא) ואמר שיש לפתור הדבר כן, שנפלו עליו שודדים. ועל פיהם הוכרח לשלוח מכתב זה. וחשב כי אולי יש לו תקוה שאם יחתום את עצמו בשם "סג"ל", יעמדו על כוונתו האמיתית לפענח המילה "סג"ל" כראשי תיבות "סכנה
גדולה לי".
וכאשר פתר כן היה ששלחו אנשי חיל לכתובת שם התבקשו לשלוח לו את הכסף, והצילוהו ממות בטוח.
מתוך עלון "עלים לתרופה" - שנה ט"ז, גליון תשמ"ב (לפרשת ויחי תשע"א)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה