פַּעַם אַחַת פָּנְתָה אֶל הָרַב מָרְדְּכַי אֵלִיָּהוּ זצ"ל תַּלְמִידָה שֶׁלָּמְדָה בְּמוֹסָד כָּלְשֶׁהוּ בִּבְנֵי בְרַק. הִיא סִפְּרָה לוֹ שֶׁלִּכְבוֹד אֵרוּעַ בְּבֵית הַסֵּפֶר הִיא הֵבִיאָה עוּגָה. לְהַפְתָּעָתָהּ מְנַהֵל הַמּוֹסָד הוֹרָה לַתַּלְמִידוֹת לֹא לֶאֱכֹל מֵהָעוּגָה שֶׁלָּהּ. הַסִּבָּה לְכָךְ הָיְתָה שֶׁבְּמִשְׁפַּחְתָּהּ שֶׁל אוֹתָהּ תַּלְמִידָה נָהֲגוּ לֶאֱכֹל בִּשְׁנַת שְׁמִיטָה מִיְּרָקוֹת שֶׁגָּדְלוּ עַל פִּי "הֶתֵּר הַמְּכִירָה". הֶתֵּר זֶה לֹא מְקֻבָּל עַל חֵלֶק מֵהָרַבָּנִים, וְלָכֵן סָבַר הַמְנַהֵל שֶׁמִּשְׁפַּחְתָּהּ שֶׁל הַיַּלְדָּה אוֹכֶלֶת אֹכֶל שֶׁאֵינוֹ בְּכַשְׁרוּת רְאוּיָה. הַדְּבָרִים הִגִּיעוּ לְאָזְנֵי הַתַּלְמִידָה וְהִיא נִפְגְּעָה. הִיא הִגִּיעָה אֶל הָרַב אֵלִיָּהוּ מְבֻיֶּשֶׁת, סִפְּרָה לוֹ עַל הַדָּבָר, וְשָׁאֲלָה מֶה עָלֶיהָ לַעֲשׂוֹת.
בִּתְגוּבָה שָׁאַל אוֹתָהּ הָרַב: "יֵשׁ לָךְ אֹמֶץ?". הַנַּעֲרָה לֹא הֵבִינָה לְמָה חוֹתֵר הָרַב בִּדְבָרָיו, אַךְ עָנְתָה שֶׁכֵּן.
"אִם כֵּן" אָמַר לָהּ הָרַב מָרְדְּכַי אֵלִיָּהוּ "כְּשֶׁתַּגִּיעִי בְּהִזְדַּמְּנוּת קְרוֹבָה לְרֹאשׁ הַמּוֹסָד הַבַּיְתָה בְּשַׁבָּת, תְּסָרְבִי לִשְׁתּוֹת, וְאִם הוּא יִשְׁאַל אוֹתְךָ מַדּוּעַ אֵינֵךְ שׁוֹתָה, תַּגִּידִי לוֹ שֶׁהָרַב אֵלִיָּהוּ אָמַר שֶׁאָסוּר לָךְ".
וְאָכֵן, יוֹם אֶחָד הִגִּיעוּ הַתַּלְמִידוֹת לְהִתְאָרֵחַ בְּשַׁבָּת אֵצֶל רֹאשׁ הַמּוֹסָד. בְּנֵי הַבַּיִת הִגִּישׁוּ כּוֹסוֹת תֵּה מַהֲבִילוֹת לָאוֹרְחוֹת. הֵן הֵכִינוּ זֹאת, כְּמִנְהָגָם, מִתַּמְצִית תֵּה שֶׁהוּכְנָה מִלִּפְנֵי שַׁבָּת, וְהֻנְּחָה מֵעַל הַמֵּחַם כָּל הַשַּׁבָּת כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל חֻמָּהּ. כָּל הַתַּלְמִידוֹת לָגְמוּ בַּהֲנָאָה, אַךְ אוֹתָהּ תַּלְמִידָה סֵרְבָה לִשְׁתּוֹת. כְּשֶׁשָּׁאַל אוֹתָהּ הָרַב מַדּוּעַ אֵינָהּ שׁוֹתָה, נָבוֹכָה הַתַּלְמִידָה, וְהִסְבִּירָה כִּמְעַט בִּלְחִישָׁה: "הָרַב מָרְדְּכַי אֵלִיָּהוּ הוֹרָה לִי לֹא לִשְׁתּוֹת אֶצְלְכֶם, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ חֲשַׁשׁ כַּשְׁרוּת בְּבֵיתְכֶם".
רֹאשׁ הַמּוֹסָד נִדְהַם. לְרֶגַע חָשַׁב לִגְעֹר בַּתַּלְמִידָה עַל חֻצְפָּתָהּ, אַךְ מִיָּד הִתְעַשֵּׁת, וְהֵבִין שֶׁאִם הִיא אוֹמֶרֶת זֹאת מִפִּי הָרַב אֵלִיָּהוּ, אֲזַי אֵין חֻצְפָּה בַּדָּבָר, וְאַדְּרַבָּה, יֵשׁ לַחְקֹר וּלְהָבִין בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים. כְּבָר בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת הִתְקַשֵּׁר אוֹתוֹ רַב לָרַב אֵלִיָּהוּ, וְשָׁאַל אוֹתוֹ מַדּוּעַ אָמַר כָּךְ לְאוֹתָהּ הַתַּלְמִידָה. הָרַב אֵלִיָּהוּ הִסְבִּיר לוֹ שֶׁלְּפִי דַּעַת הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ הָאֹפֶן שֶׁבּוֹ הוּא מֵכִין אֶת הַתֵּה, כָּךְ שֶׁהוּא מוֹזֵג מַיִם רוֹתְחִים עַל תַּמְצִית הַתֵּה - נֶחְשָׁב בִּשּׁוּל (גַּם אִם הַתַּמְצִית חַמָּה), וְאִם זֶה בִּשּׁוּל - אָסוּר לִשְׁתּוֹת תֵּה שֶׁבֻּשַּׁל בְּשַׁבָּת. רֹאשׁ הַמּוֹסָד הִתְפַּלֵּא: "וַהֲלֹא לְפִי הָרְמָ"א מֻתָּר הַדָּבָר, וְכָךְ נוֹהֲגִים כָּל הָאַשְׁכְּנַזִּים! הַאִם לְפִי דְּבָרֶיךָ, כְּבוֹד הָרַב, אָסוּר לִסְפָרַדִּי לִשְׁתּוֹת אֵצֶל אַשְׁכְּנַזִּי וּלְאַשְׁכְּנַזִּי לֶאֱכֹל אֵצֶל סְפָרַדִּי?"
"לֹא וָלֹא" אָמַר הָרַב "לְפִי דַעְתִּי מֻתָּר, כֵּיוָן שֶׁאִם יֵשׁ דֵּעָה בַּהֲלָכָה שֶׁזֶּה מֻתָּר, אֵין בָּזֶה אִסּוּר אֲכִילָה בְּשַׁבָּת. גַּם אִם אֲנִי נוֹהֵג בְּמִנְהָג אַחֵר, בְּכָל זֹאת מֻתָּר לִי לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת מֵאָדָם שֶׁנּוֹהֵג הֶתֵּר בַּדָּבָר עַל פִּי דַּעַת חֲכָמִים אֲחֵרִים. אֲבָל לְפִי דַעְתְּךָ, שֶׁעוּגָה שֶׁבֻּשְּׁלָה בְּתַנּוּר בְּכֵלִים שֶׁבָּהֶם נֶאֱפוּ יְרָקוֹת שֶׁל 'הֶתֵּר מְכִירָה' אָסוּר לְאָכְלָהּ - גַּם הַתֵּה שֶׁלְּךָ אָסוּר בִּשְׁתִיָּה לְתַלְמִידָה סְפָרַדִּיָּה..."
"טָעִיתִי, חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי" אָמַר רֹאשׁ הַמּוֹסָד לָרַב.
"אֶת הַהִתְנַצְּלוּת הַזּוֹ תַּגִּיד לִפְנֵי כָּל הַתַּלְמִידוֹת, לֹא רַק לְפָנַי בַּטֶּלֶפוֹן" - אָמַר לוֹ הָרַב אֵלִיָּהוּ "כָּל מִי שֶׁשָּׁמְעָה עַל הָאִסּוּר כִּבְיָכוֹל לֶאֱכֹל מֵהָעוּגָה, צְרִיכָה גַּם לִשְׁמֹעַ שֶׁכֵּן מֻתָּר לַעֲשׂוֹת זֹאת!"
"אֲנִי מְקַבֵּל עָלַי. אֶעֱשֶׂה זֹאת בְּהִזְדַּמְּנוּת קְרוֹבָה" אָמַר רֹאשׁ הַמּוֹסָד.
וְהִמְשִׁיךְ: "וּמָה עִם הַתֵּה שֶׁלִּי, הוּא לֹא טָרֵף?"
"עַכְשָׁו לֹא" נַעֲנָה הָרַב אֵלִיָּהוּ בְּחִיּוּךְ...
(עפ"י הספר "אביהם של ישראל" מאת הרב שמואל אליהו)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה