...אז נחזור למשפט המוזר הזה: הרב אלישיב היה ברור... זה היה אולי המאפיין הבולט ביותר שלו: דרך ברורה. רבים מאיתנו מתבלבלים בחיים. יש בילבולים של היצר הטוב. למשל, האדם חושב: אולי אלמד חסידות, אולי גמרא, אולי הלכה, אולי אעסוק בחסד, אולי אצא ללמד אחרים. המון בילבולים של קדושה, שמפריעים לאדם ללכת בדרך ברורה ושמחה. ויש כמובן בילבולים של היצר הרע: תאווה, כבוד, ממון. הייתי צמוד לרב'ה במשך שנים וראיתי שכלום לא מצליח לבלבל אותו - לא היצר הרע ואפילו לא היצר הטוב. ואגב, זה לא היה לו כל כך ברור בתחילת הדרך. הוא סיפר פעם שבצעירותו התלבט איך מתאים לו ללמוד, באיזו שיטה. אבל מהרגע שהכריע – ידע מה השליחות שלו. זה הדבר הראשון שצריך ללמוד ממנו: לא להתבלבל בדרך, להיות ברורים".
...
אבל הרב אלישיב לא היה מלאך. או לפחות, לא כך תלמידו רוצה שיזכרו אותו. "אתם מכירים את הסיפורים האלה על תלמידי חכמים שלמדו 36 שעות ברציפות?" הוא שואל את הנערים, "שצמו כל השבוע, שלא היתה להם פיג'מה כי פשוט נפלו על הסטנדר כשנגמר להם הכוח? אני מכיר סיפורים כאלה - אבל לא על הרב שלי. מסיפור כזה אולי מתפעלים, אבל גם חושבים, מה זה בכלל קשור לחיים שלי? אני הרי לא יכול לחיות ככה. אני חייב לנוח אחרי כמה שעות לימוד. הרב אלישיב העיד על עצמו דבר מפתיע מאוד. שמעתי את זה ישירות מהנין שלו. הוא אמר לו: מימיי לא הייתי ער לילה שלם, מעולם לא עשיתי 'משמר', מימיי לא דילגתי על ארוחה. זה היה כשלילה אחד הנין בא להיות עם הסבא-רבא שלו, ובבוקר הרב ראה שהוא עייף. הנין סיפר לו שהוא עשה 'משמר' ולמד כל הלילה. אמר לו הרב: למה? מה יצא לך מזה? בלילה לא למדת טוב כי היית עייף, ועכשיו ביום שאחרי – אתה גם עייף. תחשוב איך לנצל נכון את הכוח. והוסיף הרב ואמר: אני אף פעם לא עשיתי כך, תמיד שמרתי על עצמי. ובאמת, כולנו ראינו כמה הוא הספיק ללמוד, איך הוא קם גם בשתיים בלילה - אבל הכול התנהל בצורה נורמלית. עם שעות שינה מסודרות וארוחות מסודרות. ודווקא מתוך מסגרת כזו הוא הראה לנו איך אפשר לנצל את הזמן באופן הכי מלא".
בתחנה השנייה הרב קוק בוחר לדבר עם הבחורים על שלום בית: "פעם, בנוכחותי, מישהו ניגש לרב וסיפר על מתיחויות עם אשתו. הרב ענה: יש לי רק עצה אחת, תלמד 'מסילת ישרים'. מיד קפצתי ושאלתי: רב'ה, איזה פרק במסילת ישרים?"
...
ובכן, מה ענה אז הרב לאותה שאלה? איזה פרק הוא ממליץ ללמוד במסילת ישרים? "אני לא יודע איזה פרק. אני, כל דף שנפתח לי במסילת ישרים, מיד מחזק אותי. ישר משפיע עלי". כן, גם בגיל קרוב למאה הרב אלישיב חיפש איך להתחזק.
הוא ממשיך ומספר איך פעם התייעצו עם הרב על שידוך. התברר שהחתן לומד הרבה גמרא, מתמיד עצום, אבל לא פותח כלל ספרי מוסר, באופן מוצהר. ממש סרבן-מוסר מטעמי מצפון. הרב שמע, והזהיר: "זו בעיה. מי שאין לו בכלל שייכות ללימוד מוסר, לא מכיר את המושג שנקרא להאשים את עצמך. זה יכול להיות אחר כך מקור לבעיות בשלום-בית. הוא יתקשה למעשה לנהל חיים, כי הוא תמיד יאשים אחרים – את אשתו, את החותנת, את הילדים. הוא אף פעם לא ידע להפנות את האשמה גם כלפי עצמו. אז נכון, יש אחד שלומד יותר מוסר, יש אחד שלומד פחות, אבל כל אחד חייב להיות שייך איכשהו ללימוד שעוסק בתיקון המידות שלו".
...
את הרעיון הכי חזק באותו ערב הוא לא אמר על בימת בית מדרש, אלא דווקא בשיחה בינינו ברכב, לפני שאנחנו נפרדים. "זה מוזר, נפטר פה אדם בן 102, אבל כל מה שאני זוכר זה חיוניות, נעורים, שימחת חיים, תשוקה. לא מרירות ולא אנחות. אפילו עם ההליכון שנתנו לו בשנים האחרונות הוא לא הלך. הוא רץ איתו, פשוט רץ. ואני כל חיי רצתי אחריו, ניסיתי להשיג את הקצב שלו, להספיק עוד רגע ועוד רגע איתו". הוא שותק רגע וממשיך: "ואתה יודע מה בעיקר ראיתי אצלו, בכל השנים? שמחה אמיתית. הפסוק אומר: 'פיקודי ה' ישרים – משמחי לב'. כלומר, המסלול הנכון בחיים, ישמח את ליבך. ואם אתה לא חש שימחה, אפילו כשאתה לומד תורה, סימן שאינך בדרך הישרה, אז תבדוק מה צריך להשתנות. זה המדד שהאדם צריך לבדוק. פיקודי ה' - אמורים לשמח אותך".
...
למאמר המלא:
מדריך הרב אלישיב לחיים ברורים • ידידיה מאיר נפרד - בחצרות קודש - בחדרי חרדים
