"ויענך וירעיבך - ויאכילך את המן" - הקב"ה גורם לפעמים לאדם לצער לפני שהוא נותן לו את הטובה על מנת שאחר כך יעריך את הטובה שהוא מקבל.
סיפר ר' סלימאן מאני זצ"ל רבה של חברון מעשה שקרה בחכם אחד שנותר בערב שבת בלא פרוטה ולא יכל לקנות את צורכי השבת למשפחתו. הלך החכם לבית הכנסת להתפלל וללמוד, לפתע הגיע שליח מאשתו, וביקש מהחכם שיכתוב לו איגרת. כתב לו איגרת, וקיבל שכרו נאה. הלך האיש והנה נוכח החכם שהאיגרת נשארה בידו, הצניעה על מנת למוסרה לאיש. בנתיים לקח את הכסף שקיבל והלך לקנות צרכי שבת. ביום ראשון בא האיש ואמר לחכם: "תוכל לקרוע את האיגרת כי ראיתי שאין לי בה צורך", והלך לדרכו. אמר החכם לאשתו: "הוא ודאי מתפלא מדוע כתב את האיגרת ובזבז את כספו לשוא שלא לצורך. ואני יודע שהוא היה שליח ההשגחה העליונה כדי לתת לנו צורכי שבת".
שאלה אותו אשתו: אם כן מדוע הקב"ה ציער אותנו בתחילה ולא נתן מייד את צורכי השבת? ענה החכם: אם היינו משיגים מראש, לא היינו רואים עין בעין את השגחת הקב"ה עלינו, ולא היינו מודים לו.
וזה שנאמר "ויענך וירעיבך - ויאכילך את המן". קדם הקב"ה לענותם לפי שרצה להאכילנו את המן הנפלא, וכך נדע "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ד' יחיה האדם".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה