ynet - השקיעה של ישיבת פורת יוסף הספרדית

נבחרת החלומות של עולם התורה הספרדי צמחה בישיבת "פורת יוסף". איך קרה שדור ההמשך כבר לא נוהר אליה ואחיותיה עברו לפורמט ליטאי? טלי פרקש יצאה למסע בעקבות המעוז האחרון

הרבה לפני שש"ס "החזירה עטרה ליושנה", שיגשגה בירושלים מעצמה ספרדית של תורה - ישיבת "פורת יוסף". השמות הגדולים של עולם התורה הספרדי הגיחו משם: זקן המקובלים הרב יצחק כדורי ז"ל, הרב עובדיה יוסף שמשמש היום כנשיאה, ואפילו אריה דרעי נמצא בין התלמידים לשעבר. אך בין לבין משהו לא טוב קרה בדרך, מתופעה פנומנלית של למדנות נוסח עדות המזרח עברו שם ללימוד נוסח ליטא, וזוהרו של המותג החזק הועם.

אצולת הרבנות הספרדית

"'פורת יוסף' זה אחד ממחצבי האינטלקטואלית של המאה ה-20", אומר ל-ynet אבישי בן חיים, פרשן לענייני חרדים השוקד בימים אלו על דוקטורט בנושא הרב עובדיה. "היא הבסיס לכל עולם הישיבות הספרדי, וממנה הכול צמח. כל משפחות הרבנים המפורסמות למדו שם, דור אחרי דור: צדקה, עדס, מוצפי, אליהו. לשום ישיבה אחרת אין נבחרת בסדר גודל שכזה, כולם הגיעו משם".

באותם שנים ראשונות התפתחה בישיבה "נבחרת חלומות" המורכבת מעשרות בודדות של תלמידי חכמים ספרדים, וכל העם היושב בציון נשא אליהם עיניו. בעוד עולם הישיבות הליטאיות התפתח בקצב מסחרר וישיבות וכוללים צצו בירושלים פיטריות אחרי הגשם, "פורת יוסף" הייתה ונשארה במשך שנים ישיבה ספרדית יחידה.

...

"ישיבה לביאת המשיח"

את רעיון הישיבה הספרדית הגה גדול פוסקי ההלכה הספרדים המכונה "הבן איש חי". המוציא לפועל היה נדבן ממוצא עיראקי בשם אברהם יוסף שלום שהתגורר בימי המנדט העליזים בכלכותה, הודו. הרב הורה לו למצוא שטח אדמה קרוב ככל האפשר לכותל, שם ילמדו בחורים תורה וקבלה, שיזרזו את ביאת המשיח. "הבחירה הייתה בין בית חולים או ישיבה", אומר הרב אברהם יוסף. "הבן איש חי אמר שהקמת הישיבה תמנע מחלות בעיר. וחוץ מזה כבר היה בית חולים בירושלים והצורך בישיבה היה גדול".

גם היום ממשיכים להדהד בהיכל הישיבה הסיפורים על ניסויים בקבלה מעשית שביצעו התלמידים. תיאורים מיסטיים על שולחנות מתעופפים באוויר וחפצים דוממים שלפתע פתחו פיהם. זה לצד זה למדו מקובלים ופוסקי הלכה ולעיתים קרובות היו התלמידים הטובים פוסקי הלכה ומקובלים כאחד.

...

לכתבה המלאה:

ynet הם משתכנזים - יהדות

ערב יום כיפור: פגישת פיוס בין צ'אווס ליהודי ונצואלה - בעולם - הארץ

"הנשיא הוגו צ'אווס הבטיח לנו באופן ברור כי יתעמק בבקשות שהבאנו לפניו ללמוד את החומר על אודות ההתקפות האנטישמיות בתקשורת הממשלתית, וכן את נושא היחסים עם מדינת ישראל", כך אמר בסוף השבוע סלומון כהן, נשיא הקונפדרציה של הקהילות היהודיות בוונצואלה, בצאתו מארמון הנשיאות בקראקאס.

בלילה שבין חמישי לשישי, שעות ספורות לפני יום הכיפורים, מילא הנשיא צ'אווס את הבטחתו מלפני שבועיים וקיבל לפגישה את נציגי הקהילה היהודית. "הסברנו לו כמה מסוכנות יכולות להיות התבטאויות השנאה, ולמה הן יכולות להוביל", נאמר בהודעה מטעם המשלחת של הקהילה היהודית. "מעבר לכך, ביקשנו מהנשיא לבחון מחדש את שאלת חידוש היחסים הדיפלומטיים עם ישראל". צ'אווס, כזכור, ניתק את היחסים עם ישראל בינואר 2009, בעקבות מבצע עופרת יצוקה.

"הנשיא... היה במצב רוח טוב, צחק וחייך וחיבק את הרב איזאק כהן, רב הקהילה בקראקאס", סיפר ל"הארץ" אחד מאנשי הקהילה בקראקאס אחרי האירוע בארמון הנשיאות. אנשי הקהילה מסרו לצ'אווס תיק שהכינו מבעוד מועד ובו אוסף של התקפות אנטישמיות, האשמות שווא נגד יהודים וקריקטורות פוגעניות שנאספו בזמן האחרון בעיתונים ממשלתיים ובכלי תקשורת המזוהים עם השלטון.

ערב יום כיפור: פגישת פיוס בין צ'אווס ליהודי ונצואלה - בעולם - הארץ

'כל-נדרי' ביער | התקשרות- חוויה יהודית רוחנית | אתרי חגים חגי תשרי יום הכיפורים סיפורים לחג 'כל-נדרי' ביער

שפקח עיניו ראה מראה שלא שכח כל חייו: שלושה קצינים קשוחים בעיניים עצומות בוכים כילדים...

לסיפור המלא:

'כל-נדרי' ביער | התקשרות- חוויה יהודית רוחנית | אתרי חגים חגי תשרי יום הכיפורים סיפורים לחג 'כל-נדרי' ביער

קול שופר במקום תוכחה - סיפור

> רַעֲדַת הַלֵּב / הרב יקהת רוזן

בֹּקֶר חָדָשׁ פָּרַס כְּנָפָיו עַל יְרוּשָׁלַיִם. בֹּקֶר חָדָשׁ שֶׁל שָׁנָה חֲדָשָׁה. בְּכָל בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת הִתְאַסְּפוּ יְהוּדִים לִתְפִלּוֹת הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ, רֹאשׁ הַשָּׁנָה. עֲטוּפִים בְּטַלִּיתוֹתֵיהֶם וּמַחֲזוֹרִים תַּחַת בֵּית שֶׁחְיָם הֵם פָּסְעוּ, וּמִלְּאוּ אֶת הַשּׁוּרוֹת. קוֹלוֹת הַחַזָּנִים בָּקְעוּ רְקִיעִים, תְּפִלּוֹתֵיהֶם שֶׁל הָאֲנָשִׁים הַפְּשׁוּטִים הִתְעָרְבוּ בְּאַנְחוֹת הַנָּשִׁים וּבַכַּוָּנוֹת הָעִלָּאִיּוֹת שֶׁל הַצַּדִּיקִים וְהַמְּקֻבָּלִים, וְכֻלָּם יַחַד עָנוּ וְאָמְרוּ "ה' מֶלֶךְ, ה' מָלַךְ ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד". שֶׁטֶף הַחַיִּים נֶעֱצַר, וְכֻלָּם בִּקְּשׁוּ שֶׁיִּכְתְּבֵם הָאֱלֹקִים וְיַחְתְּמֵם לְשָׁנָה טוֹבָה וּבְרוּכָה. רַק בְּמָקוֹם אֶחָד בְּעִיר הַקֹּדֶשׁ לֹא הֻרְגְּשָׁה אֲוִירַת הֶחָג. קְבוּצָה שֶׁל פּוֹעֲלֵי בִּנְיָן יְהוּדִים עָסְקָה בִּבְנִיָּה שֶׁל עוֹד בִּנְיָן בְּאַחַת מִשְּׁכוּנוֹת הָעִיר. הַלָּלוּ, שֶׁכַּנִּרְאֶה הָיוּ לְחוּצִים בַּעֲבוֹדָתָם, לֹא רָצוּ לְהַשְׁבִּית אֶת הָעֲבוֹדָה גַּם בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם הַדִּין, וְהִמְשִׁיכוּ בָּהּ כְּבַיָּמִים הַקּוֹדְמִים. לִבָּם שֶׁל הַשְּׁכֵנִים שֶׁרָאוּ אֶת הַמַּחֲזֶה נֶחְמַץ. הָכֵיצַד יִתָּכֵן שֶׁיְּהוּדִים יָעֵזּוּ לְחַלֵּל כָּךְ אֶת הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ? הַאִם לֹא יוּכְלוּ לְהַפְסִיק מֵעֲבוֹדָתָם לְפָחוֹת בַּשַּׁבָּתוֹת וּבַחַגִּים? וּלְכָל הַפָּחוֹת שֶׁיָּנוּחוּ קְצָת בַּיּוֹם הַמְיֻחָד הַזֶּה - יוֹם הַדִּין? הַשְּׁכֵנִים יָדְעוּ שֶׁאִם יִגְעֲרוּ הֵם בַּפּוֹעֲלִים, הַדָּבָר לֹא יָבִיא לְתוֹעֶלֶת, וְתִצְמַח מִזֶּה רַק מַחֲלֹקֶת וּמְרִיבָה. לָכֵן שָׁלְחוּ מִשְׁלַחַת שֶׁתּוֹדִיעַ עַל כָּךְ לָרַב הָרָאשִׁי, הָרַב אַבְרָהָם יִצְחָק הַכֹּהֵן קוּק זצ"ל, בְּתִקְוָה שֶׁהוּא כְּבָר יַעֲמִיד אֶת הַפּוֹעֲלִים בַּמָּקוֹם הָרָאוּי לָהֶם, וְיָשִׁיב אֶת אֲוִירַת הַקְּדֻשָּׁה לַשְּׁכוּנָה. וְאָכֵן, תּוֹךְ זְמַן קָצָר הִגִּיעַ שְׁלִיחוֹ שֶׁל הָרַב לַמָּקוֹם. וְאוּלָם שָׁלִיחַ זֶה לֹא פָּתַח בִּצְעָקוֹת וּגְעָרוֹת. הוּא גַּם לֹא נִסָּה לְשַׁדֵּל אֶת הַפּוֹעֲלִים בְּדַרְכֵי נֹעַם לְהַפְסִיק מִמְּלַאכְתָּם. בִּמְקוֹם זֹאת הוּא פָּנָה אֲלֵיהֶם בִּלְבָבִיּוּת, וְאִחֵל לָהֶם שָׁנָה טוֹבָה. אַחַר שָׁלַף שׁוֹפָר מֵהַכִּיס הַפְּנִימִי שֶׁל מְעִילוֹ, וְאָמַר שֶׁהָרַב שָׁלַח אוֹתוֹ כְּדֵי לְזַכּוֹת אוֹתָם בִּתְקִיעַת שׁוֹפָר. הוּא בִּקֵּשׁ שֶׁיַּפְסִיקוּ לְדַקּוֹת אֲחָדוֹת מִמְּלַאכְתָּם וְיִזְכּוּ לְכָל הַפָּחוֹת לְקַיֵּם מִצְוָה חֲשׁוּבָה זוֹ. לָזֹאת הָיוּ הַפּוֹעֲלִים מוּכָנִים. הָאִישׁ בֵּרַךְ וְהֵחֵל לִתְקֹעַ בַּשּׁוֹפָר. וְהִנֵּה - אֶת אֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ הַמִּלִּים לַעֲשׂוֹת עָשָׂה הַשּׁוֹפָר. הַתְּקִיעָה הִרְעִידָה אֶת חַדְרֵי הַלֵּב וּבָקְעָה אֶל הַנְּשָׁמָה, הַשְּׁבָרִים הִזְכִּירוּ אֶת מַשְׁבְּרֵי חַיָּיו שֶׁל הַיְּהוּדִי וְאֶת הַתַּהְפּוּכוֹת הָעוֹבְרוֹת עָלָיו, וְהַתְּרוּעָה הָפְכָה לִילָלָה שֶׁל חֲרָטָה עַל הַחֲטָאִים. וְעוֹד תְּקִיעָה, וְעוֹד שְׁבָרִים, וְעוֹד תְּקִיעָה וְעוֹד תְּרוּעָה. הַלְּבָבוֹת נִפְתְּחוּ, הַבַּחוּרִים עָמְדוּ נִרְעָדִים, וְהַזִּכְרוֹנוֹת הֵחֵלּוּ צָפִים וְעוֹלִים כְּמוֹ מֵאֲלֵיהֶם. זִכְרוֹן בֵּית אַבָּא וְסַבָּא שֶׁבָּעֲיָרָה, זִכְרוֹן בֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁ, זִכְרוֹן קְדֻשַּׁת חַג וּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת - וְהַנִּגּוּד הֶחָרִיף לָעוֹלָם שֶׁבּוֹ הָיוּ מְצוּיִים עַתָּה. לְפֶתַע חָשׁוּ מְנֻכָּרִים וּרְחוֹקִים מֵהַהֲוַי הַיְּהוּדִי הָאֲמִתִּי עִם בִּגְדֵיהֶם הַמְאֻבָּקִים וִידֵיהֶם הַמְטֻנָּפוֹת מֵהַבֶּטוֹן וְהַסִּיד. "הַאֶפְשָׁר לְהִצְטָרֵף אֵלֶיךָ לְבֵית הַכְּנֶסֶת?" שָׁאַל-לָחַשׁ פּוֹעֵל צָעִיר אֶחָד. "בְּשִׂמְחָה רַבָּה. מָקוֹם יֵשׁ לְכֻלָּם" נַעֲנָה הַתּוֹקֵעַ. "אוּלַי גַּם אֲנִי אָבוֹא, וְאֶזָּכֵר קְצָת צוּרַת תְּפִלָּה מַהִי?" הִרְהֵר בְּקוֹל חָבֵר נוֹסָף. "וְהָעֲבוֹדָה, מַה תְּהֵא עָלֶיהָ?" שָׁאַל מַנְהִיג הַחֲבוּרָה. "לֹא נוֹרָא" עָנוּ כַּמָּה מֵהַחֲבֵרִים "נַעֲבֹד כָּפוּל בַּיָּמִים הַבָּאִים". וְכָךְ, מִבְּלִי שֶׁנִּשְׁמְעָה שׁוּם גְּעָרָה אוֹ טַעֲנָה, נָטְשָׁה הַחֲבוּרָה אֶת קַעֲרַת הַבֶּטוֹן, וְאֶת הַבְּלוֹקִים וּכְלֵי הָעֲבוֹדָה. הֵם הִתְאַרְגְּנוּ בִּזְרִיזוּת, הֶחְלִיפוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם, וְיָצְאוּ לְהִצְטָרֵף לְבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל הָרַב קוּק לִשְׁאֵרִית הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ. קוֹל הַשּׁוֹפָר, אַהֲבַת הַחִנָּם, וְהָאֱמוּנָה בְּכֹחוֹ שֶׁל כָּל יְהוּדִי וִיהוּדִי, הֵם שֶׁקֵּרְבוּ אֶת הַלְּבָבוֹת... (על פי מועדי הראי"ה)

מתוך שבת בשבתו ראש השנה תשע"א