תאריך עברי

יום שלישי, 7 בספטמבר 2010

מקדש מעט – בעקבות בתי כנסת עתיקים ב e-ירוק

מקדש מעט – בעקבות בתי כנסת עתיקים

שרידי בתי הכנסת המפוארים שהתגלו ברחבי ישראל, מעידים על קהילות יהודיות משגשגות בימי התלמוד. לקראת ראש השנה אנו נזכרים, באמצעות ארבעה מהם, בכמה מהקהילות העתיקות שהתקיימו בארצנו

בית הכנסת הוא יצירה יהודית מקורית. בימי בית שני נועד בית הכנסת למטרות חברתיות, ומאוחר יותר התפתח כמוסד דתי וקהילתי, השומר על עקרונותיו עד ימינו אלה. בתי כנסת הם סימן ההיכר של הקהילה היהודית, ואנו נגלה ארבע קהילות בעזרת ארבעה בתי כנסת קדומים. כל בתי הכנסת המתוארים התקיימו עד שלהי התקופה הביזנטית (המאה השביעית לספירה).
בית הכנסת במעון (נירים)

מעון של התקופות הרומית והביזנטית היתה עיירה ששכנה סמוך לקו הביצורים הדרומי של הארץ (”לימס פלשתינה”). היא הייתה בירתו של מחוז שנקרא מנואיס, על שמה. בתקופה הביזנטית היו רוב תושבי העיירה נוצרים, אך רצפת בית הכנסת המפואר, שהתגלתה במקרה בעת עבודות בכביש, מעידה על קהילה יהודית משגשגת. הפסיפס עמד בפני התפוררות במשך שנים רבות, ולכן לא ניתן היה לצפות בו. בזכות תרומה שהעבירה סנדי גלאט מארה”ב לקק”ל, הועבר הפסיפס לטיפול ולשחזור במעבדות השימור של רשות העתיקות והושב למקומו המקורי בשנת 2009. קק”ל והמועצה האזורית אשכול הכשירו את המקום לקליטת קהל.
הפסיפס מפואר וססגוני: 55 מדליונים מביאים תיאורים מחיי היומיום בכרם, בתעשיית היין ודמויות של בעלי חיים. מנורה בעלת שבעה קנים הניצבת על שלוש רגליים שצורתן כרגלי אריה, ואתרוגים, שופר ולולב, מביאים את הסממנים היהודיים. בחפירות התגלו מטבעות ותשמישי קדושה יהודיים שהיו שייכים כנראה לארון הקודש ולפרוכת. כן התגלו במקום קמיעות, אחדות מהן של נשים שביקשו בריאות טובה.


חורבת ענים ביער יתיר

בית הכנסת בחורבת ענים נמצא בלבו של יער יתיר, בדרום הר חברון. בחורבה נותרו שרידי מצודה מהתקופה הישראלית הקדומה הקדומה ומערות ששימשו כמרתפים. המשקופים של מערות אחדות מעוטרים בתבליטי רוזטות, עיטור יהודי אופייני.
באתר ניצבים שרידים מרשימים של בית כנסת שנוסד במאה הרביעית לספירה והתקיים עד המאה השמינית. בית הכנסת בנוי אבני גזית גדולות, שנדבכיהן שרדו לגובה 3 מ’. בקיר החזית קבועים שני פתחים, סגנון אופייני לבתי הכנסת של הר חברון: אשתמוע (סמוע), סוסיא ומעון. לאורך הקיר המזרחי נחשפה אכסדרת הכניסה ובחזיתה עמודים וכותרות. בתקופה המוסלמית שימש המבנה כמסגד. מדרום לבית הכנסת יורדות מדרגות לבור מים ואל מערות מסתור.
אנו ממליצים גם לסייר ב”שביל המתקנים החקלאיים”, היוצא מ”חניון הבור” הסמוך לחורבת ענים. זהו שביל שאורכו כ-600 מ’ ונותרו בו מתקנים חצובים בסלע לעיבוד תוצרת חקלאית, מן הסתם של האנשים שהתפללו בבית הכנסת בענים.


חורבת רימון ביער להב

יער להב עתיר בחניונים, בשבילים לרוכבי אופניים, במצפורים ובאתרי עבר. בשולי היער נמצאת חורבת רימון. עיר בשם רימון, בנחלת שבט שמעון (יהושע יט, ז), ישבה כנראה בתל חליף, סמוך לקיבוץ להב.
בית הכנסת שבחורבת רימון היה מבנה מרשים. הוא נוסד במאה השלישית לספירה על מבנה ציבורי קדום יותר, שטיבו אינו ברור. במזרח בית הכנסת נותר בסיס ובו שלושה אדנים של עמודים. עוד פזורים כאן שברים של פריטים ארכיטקטוניים מעוטרים כגון משקופים וכותרות.
השרידים שנראים כיום הם בעיקרם מהמאה השישית לספירה. שני טורי עמודים, בני שלושה עמודים כל אחד, חילקו את חלל בית הכנסת לאולם מרכזי ולשתי סיטראות. יסודות העמודים נראים היטב גם בימינו. בצד הצפוני של בית הכנסת, הפונה לירושלים, היתה במה באורך 5 מ’, שרק אבנים מעטות נותרו ממנה באתרן. בקיר הדרומי היו שלושה פתחים.
הרצפה המפוארת של בית הכנסת הונחה בסוף המאה השישית לספירה. היא עשויה לוחות אבן המונחים בקפידה בשורות ישרות. במרכז הרצפה נחקקו חמש רוזטות בעלות שישה עלים ומנורה בעלת שבעה קנים.


בית כנסת נבוריה ביער ביריה

יער ביריה משתרע על פני כ-20 אלף דונם ועשיר באתרי טבע, בוסתנים ומעיינות, דרכי נוף, שבילי טיול, חניונים ומצפורים. דרך נוף חוצה את היער מחצור הגלילית דרך מצפה עמוקה ועד עין זיתים. בית הכנסת נבוריה נמצא באמצע הדרך, ממערב למצפה עמוקה.
היישוב נבוריה התקיים בימי בית ראשון ובית שני. חפירות ארכאולוגיות חשפו את שרידי בית הכנסת של הכפר, אחד הקדומים בגליל. באמצע המאה השלישית הורחב בית הכנסת, כנראה בעקבות גידול היישוב, אך הוא חרב ברעידת אדמה (363 לספירה). היישוב ניטש למשך 200 שנה, ובשנת 564 נבנה בית הכנסת מחדש, כפי שאפשר ללמוד מכתובת שעיטרה את משקוף הפתח המרכזי: “למספר ארבע מאות ותישעים וארבע שנה לחורבן הבית נבנה בסרר חנינא בן ליזר ולוליאנא בר יודן”. זוהי כתובת בעלת חשיבות רבה ביותר המודיעה כי בית הכנסת נבנה בשנת 494 לחורבן בית המקדש, בעת סררתם (כהונתם) של חנינא בן ליזר ולוליאנא בר יודן כראשי הקהילה, או ראשי בית הכנסת. אזכור תאריכים בכתובות בתי כנסת הוא דבר נדיר. הכתובת מוצגת כיום במוזאון ישראל. מבנה בית הכנסת התקיים עד שנת 640 לספירה בקירוב. באתר ניצבים כיום שני טורים של ארבעה עמודים. חזית בית הכנסת שוחזרה בחלקה בפעילות משותפת של קק”ל ורשות העתיקות. לאחרונה חודשו שלטי ההסבר והונגשה הכניסה לבית הכנסת לאנשים בעלי מוגבלויות.

א

כתיבה: גדי חגאי
צילומים: ארכיון הצילומים קק”ל
מפה: רונן טלמור, קק”ל

פורסם ב-7.9.2010


לכתבה המלאה, כולל איך מגיעים לכל אחד מבתי הכנסת ואפשרויות פיקניק בסביבה: מקדש מעט – בעקבות בתי כנסת עתיקים ב e-ירוק

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה